מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור ילדותו של סבא ישראל  

אני וסבי
כילדים במעברת רמה רחובות
בריחה מטוניס לישראל, חיים במעברה והקמת משפחה

שלום, אני גיא חלימי ואני רוצה לשתף אתכם בסיפור של סבי, סבא ישראל.

הבריחה לארץ

סבא ישראל נולד בתאריך 22.9.50 בישראל להורים ז'נט ואברהם למשפחת אבי בטוניס. היה להם עסק מאוד גדול ומוצלח של מפעל בדים בו רוב העובדים היו ערבים. המצב בטוניס היה טוב, להוריי היה בית מפואר ומגרש גדול, הם חיו בעושר רב. תמיד הייתה להם המחשבה לעלות לישראל אך לא היה להם קל לעזוב ופשוט לברוח לישראל. נודע להם שהגרמנים מתקרבים לטוניס וגם לא היה ליהודים אישור לצאת מטוניס. כבר בשנת 1945 הייתה המחשבה לעלות לישראל. בתקופה הזאת בשנת 1947 לא היה להם אפשרות לקבל אישור לצאת מטוניס. באחד הימים בלילה אבי ואמי עזבו הכול וברחו לאיטליה, שם חיכה להם נציג מהסוכנות אשר עזר להם לעלות לאונייה. שם האונייה עד כמה שזכור לי מהוריי היה מולדת. כך הם הצליחו להגיע לישראל 1948 ישר למעברת רמה, כיום שכונת אושיות ברחובות.

תקופת הילדות – מעברת אושיות

נולדתי בשנת 1950 ברחובות בשכונת רמה, שהיא היום אושיות. ההורים שלי עלו מטוניס בשנת 1948 ישר למעברת אושיות (רמה). אני זוכר כילד קטן שהחיים היו קשים להורים, אך לנו הילדים הייתה שמחת חיים. בתקופת המעברה לא היה בביתנו כלום- זאת אומרת לא הייתה מכונת כביסה,אמי הייתה מכבסת את הכביסה בידיים, לא היה מקרר אפילו, לא גז. אני זוכר כילד שאמי הייתה מבשלת בפרימוס. אמי הייתה קונה קרח בכדי לשמור על מוצרי החלב והבשר. את המוצרים והקרח אמי הייתה שמה בארגז גדול. להורים לא היה כסף ואבי עבד בעבודות מזדמנות. בשנת 1955 היה קשה במדינה היה מצב של צנע, מדיניות תקצוב. בכדי להתקיים ההורים קיבלו תלושים. אני זוכר כילד קטן, בכל חג פסח ההורים דאגו לקנות בגדים חדשים. את רוב היום העברנו במשחקים בחצר הבית עם חברים, משחקים כגון שוטרים וגנבים, חבל, גוגואים. היינו בשעות הערב רוקדים עם כל ילדי השכונה.

במעברה

המפגש המרגש עם אחי במהלך המלחמה

בגיל 18 התגייסתי לצה"ל, זה היה בזמן מלחמת ההתשה. רוב שירותי הצבאי שירַתִּי בתעלת סואץ. במשך רוב היום המצרים היו מפגיזים את המוצבים בתעלה. אני זוכר במלחמת יום כיפור בשנת 1973 שהייתי בבית כנסת ושם התפללתי. חברים שלי מהצבא פנו אלי בבית הכנסת, ביקשו ממני לעזוב הכול ולהצטרף איתם לסיני כי פרצה מלחמה עם המצרים. המלחמה הייתה מאוד קשה. היו לנו המון הרוגים, בניהם חברים שלי. המצרים חצו את תעלת סואץ והמשימה שלנו הייתה לבלום את המצרים. לאחר שלושה חודשים של מלחמה עם המצרים הייתה הפסקת אש. יום אחד יצאתי לחופשה בטיסה מסיני לנתב"ג. להפתעתי פגשתי את אחי לאחר שלא נפגשנו שלושה חודשים. הפגישה הייתה מאוד מרגשת כמובן שהתחבקנו משמחה. שאלתי את אחי איך הוא חוזר הביתה מסיני, התשובה שלו הייתה בטרמפים. ניגשתי אל השוטר הצבאי ששמר בכניסה לשדה התעופה בסיני. ביקשתי מהשוטר לצרף את אחי לטיסה. השוטר לא האמין לי שאנחנו אחים וביקש לראות תעודות שלי ושלו. לאחר שהוא הסתכל בתעודות, הסכים השוטר לצרף את אחי לטיסה.

חזרתי הביתה לחופשה

הפגישה עם אחי בסיני 

 

קיום – האושר שלי

היום אני סבא לשבעה נכדים, שמח לחיות במדינתנו היפה והפורחת.

הזוית האישית

סבא ישראל: הפגישה עם הנכד שלי גיא בבית ספרו ולכתוב יחד את סיפור חיי היו חוויה מצוינת.

גיא: החוויה שלי בתכנית הייתה ללמוד על סבא שלי ולהנות מהכתיבה.

מילון

פרימוס
פרימוס (שם גנרי) הוא כירת קרוסין ניידת הפועלת באמצעות לחץ, שנפוצה מסוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20. הממציא השוודי לינדקוויסט יצר את המותג "פרימוס" (מלטינית: "ראשון") שכבש את השווקים, הפך לשמו הגנרי של המוצר וזכה לחיקויים רבים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”להפתעתי פגשתי את אחי בסיני, לאחר שלא נפגשנו שלושה חודשים“