סיפור ילדותו של איש העולם הגדול – גיורא גרופר ז"ל
סיפור זה נכתב לאחר פטירתו של סבי היקר על מנת להנציחו.
לזכרו של גיורא גרופר ז"ל סבי האהוב
איזה ילד היה סבי נונו (כך קראתי לו )? נונו (סבי ) נולד בעתלית בתאריך 26.10.1942.
הוא היה ילד מסודר, בריא מאוד, ששמר על
ניקיון והופעה חיצונית מסודרת. כבר בילדותו הוא הקפיד להתאים את בגדיו. נונו היה ילד
שאהב מאוד לשחק בחוץ עם החברים ולקרוא ספרים.
בהיותו ילד צעיר היה שמנמן אבל עם התבגרותו
גבה והפך ל"חתיך לא נורמאלי" כך מעידים כולם. נונו היה ילד שובב אבל מתחשב בחברים. תמיד
ידע לדאוג לעצמו וכשצריך היה משתתף בתגרות. היה ילד מקובל, חכם וחתיך ולכן היו לו
חברים מכל הסוגים (חברים וחברות, חברות היו הרבה בעיקר בגיל ההתבגרות). הוא מאד
אהב את חיי המושבה והכפר ואת השטחים הפתוחים בים ובעתלית, אך היה מבלה גם בעיר
הגדולה – חיפה. הוא עזר לסבא אלי ( אבא שלו ) במשק. עם
השנים אהבתו לטבע ולחקלאות רק גברה והוא נשאר חקלאי בנשמתו עד יומו האחרון. בסופו
של דבר נהיה אגרונום כהמשך תהליך טבעי לאופן בו הוא גדל וחונך.
חלומות כילד
לנונו תמיד היו רעיונות יצירתיים : לפתוח
בית קפה במבצר של עתלית, לפתוח עסק למכירת דגים ועוד כל מיני רעיונות עסקיים. לבסוף
בחר ללכת לאקדמיה וללמוד בפקולטה לחקלאות ברחובות.
בילוי בשעות הפנאי
שעות הפנאי היו מוקדשות לבילוי עם החברים
בחוץ, לקריאת ספרים ובגיל ההתבגרות להאזנה למוסיקה ( רוק אנד רול, אלביס ), לראות סרטים ולחזר אחרי
בחורות, מסיבות וריקודים. הוא אהב וידע לרקוד. נונו אהב לשחק אם חברים במשחקים כמו:
כדורגל, גולות, 5 אבנים, מחניים, רכיבה על אופנים, משחק מקלות ומלחמת חבורות. מלחמת
חבורות היה משחק שבו מתחלקים לשתי קבוצות, קבוצת עולים חדשים למול קבוצת
ה"וותיקים". מטרת המשחק הייתה להכניע את הקבוצה היריבה בעזרת רוגטקות (מקלע). חבריו הקרובים היו שרונה תגר ( בת דודה ), אביטל קראוס, אורי דוידסקו, גבי שפירא, דבורה קלר,
אסתר פייקנר ורבקה . מכיוון שבאותה תקופה לא היו טלפונים ובטח
לא פלפונים, כדי לקרוא לילדים מהחבורה שלך היית צריך לשרוק להם בפתח הבית. בנוסף, נונו למד לנגן על אקורדיון.
משפחת גרופר
לנונו הייתה משפחה מכובדת מאד בעתלית. אמו
הייתה הגננת הראשונה והייתה מעין "מוסד" ואוטוריטה בענייני חינוך.
אביו של נונו – סבא אלי, היה
"מוכתר" (בערבית ראש העיר) של עתלית. היו לסבא אלי הרבה שטחים חקלאיים וכן היה שותף
בבעלות על הקולנוע של עתלית ( עם שותפו מני
). הקולנוע היה בעצם אורווה עם טרסה ואת
הכיסאות היה עליך להביא מהבית…. עובדת היות הוריו בעמדות מפתח אלו, השפיעו על
נונו בילדותו ועל הביטחון העצמי שלו. זה נתן הרגשת בטחון, הרגשת היותם "מלח
הארץ".
את החופשות היה מבלה בעיקר בנסיעות לקרובי
המשפחה – דודה אנה מתל אביב. שם נונו עבר "סדרת חינוך לנימוסים" או
אצל דודה טהורה (ועוד ארבעת בני דודו) בבאר שבע או בקיבוץ נען אצל בת דודתו רותי. בחגים נונו ומשפחתו היו עושים את טקס החג
יחד עם כל עתלית. משפחת גרופר לא הייתה משפחה דתית . יחד עם זאת הייתה שומרת מסורת
בעיקר בזמן החגים בהם היו מבקרים בבית הכנסת בעתלית.
מחוץ לבית הכנסת היה מגרש
משחקים גדול ולכן הווה מקום בעיקר לכינוס חברתי.
סבא אלי התחנך בבית יתומים דתי וזה נשאר טבוע בו. ראש השנה, יום הכיפורים,
פסח, שבועות – חגים בהם תמיד בילו בבית הכנסת. ביום כיפור כולם צמו, בפסח הקפידו על אכילת מצות בלבד וכן על סדר פסח משפחתי גדול, חנוכה מפגש משפחתי כל פעם אצל דודה אחרת. בהגיעו לגיל
מצוות עלה נונו לתורה בבית הכנסת בעתלית.
בני הדודים של נונו הגיעו לביקורים רבים בעתלית
והם כולם שחקו יחד גם עם בני הדודים שגרו בעתלית.
מבני המשפחה המורחבת , לנונו היה קשר יותר הדוק עם בני דודיו אליק
ועמליה מתל אביב, בן דודו משה מעתלית וכן בת דודתו רותי מקיבוץ נען.
נונו כאב ובתפקיד חייו – כסבא ( כנונו ) לארבעת נכדיו
:
נונו גדל להיות אבא אוהב, מחבק, מלמד,
מדריך, עוזר ופרגמאטי שסוחף אחריו ומאמין בעשייה ובכוח רצון.
מתוקף התפקידים השונים שהוא מילא הוא יצא לשליחויות
מטעם המדינה כמעט לכל ארצות תבל ובילה שנים ארוכות עם משפחתו בשליחויות במדינות
שונות. על אף שביצע תפקידים גדולים ורמי דרג תמיד נשאר איש צנוע וחברותי לכל
הבריות. אין עוררין שתפקיד חייו היה להיות סבא – להיות נונו לארבעת נכדיו.
- הוא תמיד דאג להאכיל אותנו, גם בבית, גם בפיקניקים ובטיולים בחוץ ובכלל…היה שף צמרת שהיה זוכה בכל תוכנית בישול בעולם ! אין ספק שהיה ה"מאסטר שף" הפרטי שלנו !!! ·
- איש בעל חוש התמצאות ויכולת למידת מפות מדיניות ועירוניות בצורה נדירה. ההנחיות, ההסברים, המפות המצוירות המפורסמות שלו, מכל מקום בעולם לכל מקום בעולם ואפילו בטלפון בשיחה טראנס אטלנטית עד לרמת תחנת הדלק בה יש לפנות פרסה. נונו היה ממש gps אנושי!·
- נונו נהג להכין את הסנדוויצ'ים הכי טובים בעולם שתמיד מגיעים ברגע הכי מתאים גם כשנוסעים לחו"ל
- נונו היה איש כל כך נעים, סבלני וסובלני לבריות שתמיד מפשר, מחפש את החיובי ומנסה לגשר בין פערים ושוני. ·
- נונו היה איש האדמה והטבע שלא חדל ללמדנו ולהעשירנו מידיעותיו הרבות בתחום. ·
- נונו, בכל הזדמנות, היה מלמד אותנו מהידע העשיר שלו מהעולם ובפרט בנושא ארץ ישראל, ההיסטוריה והמורשת שלה. ·
- נונו היה איש בריא בגופו ובנפשו והיה מנסה ללא הרף לגייס את כולנו ומזכיר לנו לחיות חיים בריאים יותר בשילוב עם פעילות ספורטיבית…·
- נונו היה עוזר בכל התיקונים, ההרכבות, הקדיחות בכל התחומים לרבות: נגרות, אינסטלציה, חשמל ועוד כל כך הרבה….·
- נונו היה אלוף באריזות. עד יומו האחרון נונו היה אורז לנו את המזוודות והתיקים כך שהכול ייכנס ושהם גם ייכנסו לרכב (ושיישאר מקום גם לנו ) .·
- את נונו תמיד כל כך היה נעים לחבק, תמיד נדף ממנו ריח נעים, היה תמיד מגולח, ולבוש בטוב טעם וכיף היה להשוויץ איתו בכל עת
- נונו היה איש רגוע ודאג לפזר רוגע סביבו
- נונו היה מזכיר לנו שיש פרופורציות בחיים ולא שוכח לתבל בחוש הומור.·
- נונו היה הסבא האולטימטיבי – הכי אוהב, מסור, משקיען, דואג, סבלני, אכפתי, מחנך ומלמד בעולם.
אין ספק שהיה איש אשכולות, איש העולם הגדול, איש מכבד ומכובד ושתמיד נעים לשוחח עימו על כל נושא שבעולם. נונו היה באמת איש יקר, מלח הארץ, איש דגול ומדהים.
עכשיו זה ברור מדוע בחרנו להנציח את נונו שלנו. למדנו מעט על תקופת
ילדותו ורצינו להעלות על הכתב איזה אדם היה.אנחנו מודים, מעריכים, אוהבים ומתגעגעים אליו כל כך !
השתתפנו השנה בתכנית הקשר הרב דורי, בבית ספר רעות, גדרה. במסגרת התכנית תיעדנו את סיפורו של
גיורא גרופר ז"ל סבי האהוב
ברצוננו להודות מכל הלב לאחיותיו וגיסו של נונו:
דליה וקובי ציטר, שרונה מנדל ולבת דודתו של נונו ובעלה שרונה ויצחק (ג'ינג'י) תגר – שמיר
שלולא העזרה שלהם לא יכולנו לכתוב תיעוד זה !
תשע"ה
מילון
מוניציפלירשות מקומית
פרגמטי
מעשי
מעשרות
תרומות ומעשרות הן חלקם של הכהנים, הלויים והעניים מתוך היבול החקלאי הגדל בארץ ישראל, כפי שמצווה בתורה ובספרות ההלכה. התרומות והמעשרות הן חלק ממתנות הכהונה.
ציטוטים
”אצנע לכת“