מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עליה מליטא אחרי 20 שנה

מליטא לארץ אחרי 20 שנה

שמי דליה ברסון ואני סבתא של מתן וולף. נולדתי בליטא בשנת 1945. הורי אבדו את כל משפחתם בשואה ובתם הבכורה רוזה. אמי הייתה אחות מיילדת ואבי עורך דין.

כשאני נולדתי הורי נתנו שם דליה (צמח שגדל על הריסות של חיים חדשים). בשנת 1957 הורי אמצו ילדה יתומה שאיבדה את כל משפחתה בשואה, שמה רות. בשנת 1963התחלתי את לימודי כלכלה באוניברסיטת וילנה, ליטא.

בשנת 1964 הכרתי את אריה (בעלי) במסיבת סילבסטר, הוא ניגן בסקסופון ובהפסקה הזמין אותי לרקוד. אחרי שנתיים של חיזורים התחתנו בווילנה, ליטא. זה היה בתאריך 7.3.1966 וחתונה הייתה באולם קטן (שקיים עד היום). הוזמנו כ-100 מוזמנים לחגוג אתנו. זה היה קרובים וחברים משני הצדדים. היה מאוד שמח, מוסיקה, ריקודים ושירים ואוכל טוב. למחרת בתאריך 8.3.66, זה היה, יום האישה הבינלאומי המשכנו לחגוג. בקיץ נסענו לירח דבש לים השחור, קרים.

בשנת 1967 סיימתי את לימודי הכלכלה והתחלתי לעבוד בבית דפוס במחלקה כלכלית. אריה המשיך לימודי הנדסת  מכונות בערבים ובבוקר היה עובד במפעל שוקולד. בשנת 1969 נולדה בתי הבכורה זוהרה, אימא של מתן.

 העליה ארצה אחרי עשרים שנות סרוב

במרץ 1971, אחרי 20 שנה של בקשות חוזרות ושונות עלינו ארצה. במשך 20 שנה קיבלנו סירובים לעלות ארצה בשל תפקידו של אבי, דוד שהיה מזכיר בית משפט העליון בווילנה. יצאנו מליטא בתאריך 24.3.71 בטיסה למוסקבה ומשם לווינה באוסטריה. בווינה המתנו כיומיים ומשם טסנו ארצה. נחתנו בישראל בתאריך 30.3.71.

התחלנו את החיים שלנו במרכז קליטה בבאר שבע. שם הינו כחודשיים, למדנו עברית. אריה קיבל עבודה ברשת אורט במרכז הארץ ואני התחלתי לעבוד במפעל לסיגריות "דובק" במחלקת שכר. גרנו בדירה שכורה בקריית אונו שעם הזמן רכשנו אותה.

בתקופת מלחמת יום כיפור, אריה שרת בתותחנים והיה במלחמה. אני הייתי בהריון עם בתי השנייה, נעמי, שנולדה בתאריך 31.12.1973. מאז עברו 51 שנה ואנחנו ביחד לטוב ולרע. כיום אנחנו גמלאים וגרים בנס ציונה. יש לנו שתי בנות נשואות וארבעה נכדים – ניב בן 16.5 מתן בן 11.5 ושתי בנות 8.5 שי ועלמה.

הזוית האישית

מאוד נהנתי מתכנית הקשר הרב דורי, למדתי הרבה.

מילון

ז\'ידאס
יהודי בליטאית.

ציטוטים

”גאראס ז\'ידליס : יהודי טוב בליטאית, (השפה הדבורה בליטא). “