מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור חיי מתחיל עוד לפני שנולדתי

מאיר שלח
מאיר על רקע הכרמל
ילדותי בצל המלחמה, בקיבוץ, בלימודים ובעבודה בארץ ובעולם

נולדתי בקיבוץ יגור שליד חיפה כאן גדלתי עד גיל 10. יגור הוא הקיבוץ הגדול ביותר בארץ.

לידתי

הסיפור שלי מתחיל לפני שנולדתי, בקיבוץ יגור למרגלות הכרמל.

בתמונה: ברכה להולדת התאומים (אני ואחי) בעלון קיבוץ יגור

אמא שלי הייתה בהריון בשנת 1940 כאשר הצבא הגרמני הגיע לשערי מצרים.

החשש היה שהם יגיעו לפלסטינה (ישראל), ויהרגו את כל היהודים בארץ. כדי להתגונן בנו הישראלים ביצורים בכרמל כדי שיהיה להם מקום לברוח ולהגן על עצמם, ואם יצטרכו יתאבדו כמו במצדה.

אמי חשבה שלא תוכל לברוח עם תינוק ולכן רצתה להפסיק את ההיריון אבל חברותיה בקיבוץ שכנעו אותה שיעזרו לה.

כך נולדו להורי תאומים (שאני אחד מהם), ואז אמי אמרה שלו ידעה שייוולדו תאומים בוודאי הייתי מפילה את העוברים.

זכרונות מימי המנדט הבריטי

במאי  1946 הבריטים ששלטו בארץ התייחסו ביד קשה למעפילים – היהודים שעלו ארצה.

כתגובה, הפלמ"ח פוצץ בלילה אחד 13 גשרים שחיברו בין פלסטינה  לירדן ולבנון. כתגובה האנגלים אסרו את ראשי המדינה וחיפשו נשק שהיהודים החביאו ליום צרה.

ביגור היה המחסן הכי גדול בארץ של כלי נשק והאנגלים מצאו אותו, כנראה שמישהו הלשין.

הייתי בגן ואני זוכר את היום הזה. אמרו לנו לא לקחת מהאנגלים שום דבר ולכן כאשר נתנו לנו סוכריות ושוקולד סירבנו לקבל זרקנו להם בחזרה. האנגלים חיפשו את הנשק בכל מקום, גם בגן שלנו, אבל לא מצאו כלום, למרות שמתחת לאדמה, מתחת לנדנדה, היה מחבוא גדול. בזמן החיפוש ריכזו את כל הגברים במשק בחדר האוכל כ 600 חברים)  ושמרו עליהם גם חיילים וגם שני טנקים. לאחר מכן  הובילו אותם לבית סוהר ברפיח, גם את אבא שלי.

הם שוחררו וחזרו הביתה רק לאחר חצי שנה.

בתמונה: אני ואחי התאום בני שבע

עזיבת הקיבוץ

בשנת 1950 היו משפטי ראווה של יהודים ברוסיה. המפורסם שבהם היה משפט הרופאים.

בקיבוץ פרצו וויכוחים קשים. היו הרבה חברים שצידדו בצד הרוסי, והמיעוט בצד האמריקאי. על רקע זה היה פילוג בקיבוץ המאוחד. כך למשל גבעת חיים התפלגה לשני קיבוצים: איחוד ומאוחד. יגור אמנם לא התפלגה אבל משפחתי עזבה את הקיבוץ ועברה לעיר חדרה. כאן למדתי עד סוף כיתה ח.

בתמונה: זכיתי בתחרות חיבור, בן שלוש עשרה

ב1955 עברתי לבית ספר חקלאי בשם עיינות. למדנו חמש שעות ביום ועבדנו ארבע שעות כל יום בחקלאות. בערב הייתה פעילות חברתית ואחר כך הלכנו לישון בפנימיה. הרעיון היה לממש את הגשמת הציונות ולהצטרף לקיבוץ אחרי בית ספר ושרות בנח"ל.

בשלב זה הלכתי ללמוד חקלאות באוניברסיטה. לאחר האוניברסיטה, לימדתי ביולוגיה, חקלאות וכימיה בבית הספר החקלאי כפר סילבר, נהלל ובתי ספר נוספים. כך במשך ארבעים ושבע שנה. בין לבין יצאתי עם משפחתי לשליחויות שונות בעולם.

שליחויות בעולם

השליחות הראשונה הייתה לאי פורטו ריקו. שם עבדתי עם הקהילה היהודית, בעיקר עם הנוער, במטרה לקרב אותם למדינת ישראל. לימדתי אותם יהדות, עברית, ציונות ועל ישראל. לשמחתי עם השנים עלו חלק מהם לארץ. עד היום אני שומר איתם על קשרים.

לאחר שלוש שנים חזרתי לארץ עם משפחתי לנהל את בית הספר החקלאי כנות. ואחר כך חזרתי להוראה שוב, בכפר סילבר.

תוך כדי עבודתי בכפר סילבר יצאתי לשליחות חקלאית מטעם משרד החוץ ברפובליקה הדומיניקנית שבאיים הקריביים.

כאן לימדתי אותם לגדל תפוחי עץ. מזג האוויר בקריביים הוא מאד חם אך יש זן תפוחים בשם ענה שמתאים למזג האוויר שם. הם מאוד אוהבים תפוחים אבל עד אז  זה היה להם יקר מאוד. לאחר שנתיים של עבודתי שם היו נטועים כ-2500  דונם של תפוחי ענה והמחיר ירד מ-10 דולר לקילו ל-2  דולר.

לאחר שנתיים ברפובליקה הדומיניקנית עברתי לפרו שבדרום אמריקה לסיוע בפרויקט ענק של רפורמה אגררית.

אני ייעצתי להם בנושא של פירות נשירים, כולל תפוחים אפרסקים, שזיפים ועוד… שם גם הכרתי את מי שתהיה אשתי לעתיד.

חזרה ארצה

לאחר מכן חזרתי לארץ כאן המשכתי ללמד באותו בית ספר עד ליציאתי לפנסיה. במקביל החזקתי את משק הפירות במושב תלמי יחיאל בו גרנו, לצערי, בגלל חוסר כדאיות, חיסלתי את הגידולים במשק.

בשנת 1994 יצאתי שוב לשליחות בצפון ארגנטינה, הפעם לייעוץ בגידול זיתים, נשירים ושתלנות. כשחזרתי לארץ, סיימתי את הפרק החקלאי והבית ספרי שלי.

בימי הפנסיה, מאז ועד היום, אני עוסק באמנות אשר אני כה אוהב. אני יוצר בפיוזינג (זכוכית חמה), ציור, פיסול ומוזאיקה.

דיוקן – הקשר הישראלי שלי

 

הזוית האישית

נולדתי בקיבוץ יגור.

בחרתי את הרקע של תבנית נוף מולדתי  "ההר הירוק תמיד", הכרמל שלרגליו שוכן קיבוץ יגור.

כתב את השיר יורם טהר לב, בן קיבוץ יגור, שאמא שלי הייתה מטפלת שלו מגיל ינקות ועד גיל חמש.

מילון

פיוזינג
זכוכית חמה. זכוכית נוצרה בחום וכדי להחזיר אותה למצב גמיש, יש לחמם אותה מחדש, בטמפרטורות גבוהות מאוד. חימום בכבשן, תנור או ברנר, ממיסים את הזכוכית הקשה ומצרפים לה חומרים נוספים..

הרפובליקה הדומיניקנית
מדינה דוברת ספרדית, השוכנת בחלק המזרחי של האי היספניולה שבאיים הקאריביים ("איי הודו המערבית"). היא תופסת כשני שלישים משטח האי (בחלקו המערבי שוכנת האיטי

ציטוטים

”בין לבין יצאתי עם משפחתי לשליחויות שונות בעולם.“