מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור חיי מרים תנעמי

סבתא מרים היום
סבתא מרים בהיותה תינוקת
חיי כילדה בצל השואה

נולדתי בחולון וגרתי בעיר עד גיל 5. לאחר מכן עברנו לגדרה והתחלתי ללמוד בבית ספר פינס בכיתה א'. סיימתי את בית ספר היסודי ועברתי לבית ספר תיכון אזורי בגדרה שם למדתי ארבע שנים, סיימתי את כתה י'ב עשיתי ואת בחינות הבגרות.

החיים שלי היו קשים מאוד בתור ילדה. ההורים שלי הכניסו הביתה את כל הסבל שהם חוו בשואה. ואני בתור ילדה מאוד סבלתי מזה אמי סבלה ממחלת נפש והייתה מאושפזת הרבה במוסדות לבריאות הנפש. ביום השואה אסור היה לנו להדליק טלוויזיה משום שהוריי חששו לגלות תמונות של הקרובים שלהם שהיו בגטו וורשה אני גדלתי בלי סבא וסבתא דודים דודות כי כולם נספו בשואה. עם אבא היו לי יחסים נפלאים. היינו מאוד מחוברים. הוא לימד אותי שח מט והיינו משחקים הרבה ביחד. הוא התמסר לטיפול באמי בצורה יוצאת דופן ומעוררת הערצה. אבא היה שלוש שנים במחנה ריכוז באיטליה. מכיוון שהוא נשלח לעבודה באיטליה ואז פרצה המלחמה, הוא כבר לא יכול היה לחזור לגרמניה. הוא היה לבד באיטליה, כי כל משפחתו נשארה בגרמניה ונספתה בגטו אושוויץ. הוא עלה לארץ בשנת 1945. הוא הגיע ישר לתל אביב ואז הכיר את אמי והם התחתנו.

היו לי יחסים טובים מאוד עם אחי, עד היום.

זיכרון ילדות שלי

אימא שלי הייתה מאושפזת, וביום שאבא שלי אשפז אותה הייתה פתאום הקלה בבית. אבא שלי הכין לנו את ארוחת הערב, ובמקום לשים מלח הוא שם סוכר.

בשנים הראשונות כשאני הייתי בת ארבע ואחי בן שמונה, היינו אצל משפחה אומנות. אבא שלי היה מגיע כל יום אחרי העבודה לבקר אותנו. בד"כ היינו נמצאים במשפחה האומנות בחופש הגדול, מכיוון שלא היה מי שיישאר אתנו בבית. מה ששמר לנו על השפיות זו המוזיקה הקלאסית. אבי היה חובב מוזיקה קלאסית, גם אחי. היינו שומעים מוזיקה קלאסית, אופרות ואחי עד היום שר באופרה הישראלית. אבי היה במקהלת בית כנסת הגדול בתל אביב והוא זכה להקליט שיר עם שושנה דמארי.

מסיפורי אמי

כשעלו הנאצים לשלטון אימא שלי רצתה לברוח וניסתה לשכנע את הוריה לברוח יחד איתה ולקחת את אחותה הקטנה סוניה, אבל הם לא הסכימו לעזוב את גרמניה שלהם ואימא שלי ברחה לבד לפלשתינה בעלייה בלתי חוקית. היא הייתה שלושה חודשים על הים בספינה רעועה. הם סבלו מרעב וכינים והמנדט הבריטי לא אפשר להם להיכנס לפלשתינה. אחרי תקופה ארוכה הם הצליחו להתגנב ונכנסו. הם הועברו למחנה חיטוי שבו עברו ניקוי יסודי ושיקום. לאחר מכן אימא עברה לקיבוץ. בשנת 1949 הכירה את אבא ואז הם נישאו והביאו לעולם את אחי גדעון בשנת 1950. אני נולדתי בשנת 1954. עברנו לגור בחולון ושם הייתי עד גיל 5 ואז עברנו לגדרה. התחלתי ללמוד בבית ספר פינס בכיתה א'. עד גיל 5 לא ידעתי לדבר עברית. דיברנו בבית רק גרמנית. בגיל חמש הלכתי לגן ואז למדתי את העברית.

שנותיי בתנועת הנוער מכבי

התחלתי להיות בתנועת נוער מכבי צעיר בכיתה ג יצאנו לטיולים ומחנות ובכיתה ח' יצאתי לקורס מדריכים של התנועה והדרכתי ילדים בתנועת נוער. כשהייתי בת 18 התחתנתי עם יאיר תנעמי ונולדו לי שלושה בנים מקסימים ששמם תמיר , לירון והכי קטן עמרי. אחרי כמה שנים שהילדים שלי גדלו עזבנו את הארץ וטסנו לארצות הברית לתקופה של עשר שנים. כולנו חזרנו לארץ, ותמיר שהייתה לו חברה בניו יורק, הפך להיות אבא בגיל 17. חזרנו לארץ כל המשפחה ואשתו וילדיו של תמיר. הייתי סבתא בגיל 38.

השנים הנפלאות של עדי וסבתא מרים

אני מרים תנעמי סבתא של עדי תנעמי בתם של משה ורות הופמן ז"ל ניצולי שואה שעלו לארץ לפני קום המדינה נולדתי בחולון ובגיל 5 עברנו לגור בגדרה. לירון הביא לעולם את נתנאל הבכור את עדי ואת שי הקטן. עמרי הביא לעולם את נועם ונעמה. ותמיר הביא לעולם את ג'וני אדם גל וטל חן דניאל אבן יסמין ויעל. ג'וני הביא לעולם את מיתר, ירין ומישל.

הזוית האישית

סבתא מרים: נהניתי לשתף את נכדתי עדי בסיפור חיי. למרות שהיה לי קשה עם הסיפור שלי היה חשוב מאוד לספר אותו ולפרסם לכולם.

עדי: נהניתי מהזמן שלי ושל סבתא יחד, אני שמחה שיצא לנו לבלות יחד.

מילון

משפחת אומנה
משפחה שאינה משפחתו הביולוגית של הילד. משפחת האומנה מקבלת לחזקתה ילד או ילדה או ילדים כסידור זמני לתקופה מסוימת מתוך מטרה לתרום להתפתחותו הגופנית רגשית והחינוכית.

ציטוטים

”צריך להבין שאין לנו ארץ אחרת מלבד מדינת ישראל. “