מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור חיי גבי גלעד

בסיור בבית התפוצות
גבי בהתנדבות בבית הספר
עלייתם של הוריי, ילדותי והתנדבותי בכפר יחזקאל

אבא שלי עלה בעלייה ב' בשנת 1939, אבא שלי רצה לעלות לפלשתינה אך בתקופה שלו לא הייתה רשות לעלות, אז הוא עלה בתור תייר אבא נשאר ולא עזב. אימא עלתה במלחמת העולם השנייה. אימא הלכה ללמוד באוניברסיטה בהר הצופים רק כדי לקבל תמיכה כספית מאבא שלה, והיא אפילו לא ידעה מילה בעברית.

כשאימא שלי עמדה ללדת אותי שוטר ליווה אותה לבית החולים בו נולדתי. סביבת הבית שלנו ברחוב דיזנגוף הייתה מוקפת פרדסים.

כשגדלתי ולמדתי בתיכון לא למדתי כמו תלמיד רגיל למדתי בתיכון ערב עשיתי בגרויות בערב, בעצם כמעט כול מה שעושים תלמידי תיכונים רגילים עשיתי בערב. בזמן לימודי בתיכון שימשתי כשוליה בצינקוגרפיה (יצור משטחים מאבץ למטרת הדפסת תמונות). פשוט ההורים לא יכלו לממן לי לימודים.

בגמר התיכון התגייסתי לצבא במסגרת גרעין נח"ל. עם הגרעין הגעתי לקיבוץ ראש הנקרה. מראש הנקרה עברתי לבית אלפא בעקבות נישואין וחייתי בבית אלפא 18 שנים. נולדו לי ארבעה ילדים. הנישואים התפרקו, ואז התחתנתי מחדש. בזמן היותי בבית אלפא למדתי רפואה, עשיתי זאת באופן עצמי. בזמן הלימודים עבדתי בתור טכנאי בנק הדם. עשיתי גם שמירות לילה כאח על חולים קשים. במסגרת תפקידי כאח, נקשרתי לפצוע שהתקבל לבית החולים במצב אנוש. אחרי טיפול אינטנסיבי, כולל כריתת רגל, הייתי עד לשיקום מושלם של הפצוע. עד היום (50 שנה) אנחנו בקשר.

כשסיימתי ללמוד חזרנו לבית אלפא. רציתי להתאוורר מהלימודים. עבדתי ברפת, זה היה חלום חיי לעבוד ברפת. התחלתי לעבוד ואז נפלה עלינו מלחמת יום הכיפורים בזמן הלימודים לא הייתי ביחידה ששייכת ממש לצבא, לכן פניתי לבית החולים בעמק. כך התחלתי את שנת הסטז' ברפואה. התחלתי לעבוד בחדר מיון. דרך חדר מין עברו 700 אנשים פצועים. כשסיימתי לעבוד בחדר מיון הלכתי לעבוד במקצוע מילדות. משך כל שנות עבודתי ברפואה המשכתי לתת תורנויות ברפת.

בשנות עבודתי כרופא נישאתי פעם שנייה ועברנו לגור בקיבוץ מעוז חיים. חיינו שם 13 שנים. במעוז חיים נולד בני הצעיר. ממעוז חיים עברנו לישוב הקהילתי גן נר. בגן נר לקחנו על עצמנו ליווי של נער מנעל"ה (נוער עולה לפני הורים) הקשר נשמר איתו עד היום.

כשיצאתי לגמלאות הלכתי להתנדב במרכז קליטה של אתיופים. שימשתי כעוזר מורה.

ילד כפר יחזקאל

פרק ההתנדבות במרכז הקליטה הסתיים עם סגירת מרכז הקליטה.

הציעו לי ללכת להתנדב בפנימייה בכפר יחזקאל. נתנו לי לעזור לילד ממש חמוד ועזרתי לו. הוא למד בבית הספר במסילות. הוא היה ילד מאוד חכם. ניסיתי להראות לו מה זה משפחה אז הזמנתי אותו אלי הביתה. כמה ימים אחרי היה יום הורים לא היה מי להזמין כדי לשמוע במה הוא השתפר במקצוע אז הזמינו אותי. היה קשה לקבוע יום להיפגש איתו כי הוא עזר לילד אוטיסט.

כיום אנחנו ממשיכים לשמור על קשר ואני רואה איזה נשמה טובה הוא כיום הוא בצבא והוא נחשב כחייל בודד אז הוא גר עם שלושה חברים מהפנימייה.  הבן הגדול שלי נפטר לפני 16 שנה שהוא היה בן 37.

גם תלאות רפואיות עברתי. לפני כ-10 שנים התפוצץ לי התוספתן בזמן היותי בהודו. לפני 3 שנים חליתי בסרטן ריאות. כיום אני בריא.

כיום התחלתי לחקור את תולדות המשפחה שלי כי שהייתי ילד לא גיליתי התעניינות. ההורים היו ילדי הונגריה וסבא של אבא היה פולני. חוץ מזה אני נהנה משרותי המרכז הקהילתי למבוגרים בגן נר..

בסיור בבית התפוצות

הזוית האישית

גבי: בין שאר עיסוקי אני מתנדב בבית הספר המקומי – נר הגלבוע.

מילון

רפואה
הבראה; החלמה.

ציטוטים

”הדרך היחידה להצלת נפשך היא המאבק להצלת האחרים - ניקוס קאזאנצאקיס“