מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור חיי בקיצור נמרץ

אושר ויובל עם אבי בבית התפוצות
אבי ואביבה בחתונת הבת
חייו של אבי צדיק

נולדתי בתאריך 24.10.1941 באיראן -פרס.

מאז שאני מכיר את עצמי בערך בגיל 3 למדתי ב'חדר' ואחר כך בגן הילדים.

בערך בהיותי בגיל 11 באו אלינו שליחים מישראל הלהיבו אותנו ולמדו אותנו דברים שונים כגון: קרב מקלות, זריקת רימון, אגרוף וקרב מגע. אני וחבריי מאוד התלהבנו ורצינו לעלות לארץ, אך הוריי לא רצו זאת מתוך חשש. הלכתי ללמוד בבית ספר אורט מקצוע, למדתי נגרות. אחר כך נשלחתי לטהרן לצורך התמחות, תמיד הייתי בקבוצה יותר בוגרת  ממני.

בשנת 1959 עליתי לארץ לקיבוץ משמר העמק, למדתי שם עברית והעבודה שהייתה לי בקיבוץ  היתה אהובה עליי מאוד.

הייתי בוקר על סוס והייתי יוצא למרעה יום יום ורועה כ-650 פרות, אני אהבתי את זה אבל בכל מכתב שהייתי מקבל מההורים, אבי ז"ל היה כותב "הקיבוץ לא בשבילך".

התגייסתי לצבא ובכל חופשה שיצאתי נסעתי לקיבוץ והייתי יוצא לעבודה. לאחר שסיימתי צבא נשארתי כמה חודשים בקיבוץ ועזבתי, עקב לחץ של ההורים. הייתי כמה חודשים בירושלים. העבודה במקום לא מצאה חן בעיניי.

הגעתי לאשדוד, פגשתי חבר שהיה איתי בקיבוץ הוא ביקש ממני שאני אחליף אותו בעבודתו בנמל, מפני שהתבקש ללכת לשירות מילואים. לאחר זמן מה הציעו לי עבודה קבועה בנמל אשדוד, עבדתי כנהג ומפעיל ציוד מכני. פעלתי כמנופאי חוף 45 שנה. אחר כך התחתנתי עם אביבה ונולדו לנו שלושה ילדים.

במהלך תקופה זו פרצה מלחמת ששת הימים, היינו שלושה שבועות במילואים והתאמנו עם הרבה הטעיות ותכסיסים שבדיעבד ראינו שעזר לנו  במלחמה. באחת הסתערויות על אחת הגבעות עליתי על מוקש ונפצעתי ופינו אותנו לעורף. קודם לכן, אחד החברים שהיה חובש בא  רצה לקחת אותי, כיוון שהיה שם בחור שוכב עם מעיים בחוץ, ראש פצוע והוא איבד הרבה דם, ביקשתי ממנו שיפנה אותו לפניי והוא אמר לי אני אוציא מת מהשטח בזמן כזה? אמרתי לו שהוא לא קובע, הבחור היה מאבד הרבה דם. לאחר כשישה חודשים פגשתי אותו בכנס החטיבה, ניגשתי אליו ושאלתי אותו איפה  הוא נפצע ואיך ואז הוא הוציא שקית מהכיס ואמר לי אתה רואה את כל הברזלים האלו? הוציאו אותם מהגוף שלי וסיפר לי ששבועיים היה בלי הכרה שאז היה זה נדיר. לא אמרתי לו שאני ביקשתי שיפנו אותו. ראיתי בחור שוכב עם הרבה פצעים קטנים בכול הגוף שאלתי מה קרה? הוא אמר שעלה על מוקש נעל והוא נפצע. בכנס חטיבה. שאלתי עליו וחיפשתי אותו ולא מצאתי ובסוף מתברר שהוא איבד נוזלים ונפטר והרגשתי לא בנוח.

המשפחה

כאמור נולדו לנו שלושה ילדים ענת שי ושחר, ענת התחתנה ויש לה בת בשם עומר. שי נשוי ויש לו שמונה ילדים, הודיה, ליאל, יוסף חיים, ברכה משה ישראל, הילה-טובה, פז ושירה.

הזוית האישית

אבי – נהניתי ללמוד מהבחורים אושר שמעאל ויובל ארונוב שכמעט הם בגיל נכדיי שעזרו לי לכתוב את קורות חיי בקיצור נמרץ. אושר ויובל – נהנינו מהסיפור של אברהם צדיק מכיוון שהסיפור שלו מרתק ,והוא עבר חיים מעניינים על מלחמות משפחה ועבודות.

מילון

מנופאי
תפקיד מפעיל מנוף בנמל

ציטוטים

”"ביקשתי ממנו שיפנה אותו לפניי"“