מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור חיי אלברט אבן חיים

סבא אלברט והנכדה הדס
הורי ומשפחתי בקזבלנקה.
חיי במרוקו, המעבר לקזבלנקה והעלייה לארץ ישראל

אמא שלי רחל ואבא שלי יהודה נפגשו באנטיפה (פום זמעה) ונישאו. אמא רחל הייתה בת 14 שנישאה לאבא יהודה בן 17. נולדו להם 9 ילדים. חמש בנות וארבע בנים. אני הבכור.

נולדתי באנטיפה, ושם הייתי עד גיל שלוש עם אמא העקרת בית. בגיל 4 למדתי בחדר לימודי קודם עם רב הכפר (רבי יהושע) עד גיל 8. מגיל שמונה השלטונות הצרפתים בנו בית ספר אזרחי בשם אליאנס. בבית הספר למדנו את כל המקצועות בשפה הצרפתית, בנוסף גם ערבית, ועברית.

בגיל שמונה כל המשפחה החליטה לעבור לעיר הראשית, קזבלנקה. לאבי יהודה היתה חנות בדים ברחוב שנקרא באב מראקש. הוא פרנס את המשפחה בכבוד. לא חסר לנו דבר. אמי הייתה עקרת בית. היא חינכה אותנו וטיפלה בנו לתפארת. כל הילדים שנולדו עד אז נכנסו לבתי ספר ולגנים בקזבלנקה.

כאשר הגענו לקזבלנקה למדתי בבית הספר אליאנס כבית ספר יסודי. לאחר סיום בית הספר היסודי הוריי הקפידו שאלמד לימודי קודש בישיבה של רבי ניסן. כעבור שנתיים מנהל הישיבה המליץ לאמי לשלוח אותי לישיבה גבוה בשוויץ, אך אמי סירבה בכל תוקף לשלוח אותי לבד.

מנהל הישיבה חזר על דבריו רבות, מאחר ואמר יש לך בן עילוי, שיוכל להיות רב גדול. אך היא עמדה על דעתה. מאחר ואמי לא הסכימה למעברי לישיבה, נרשמתי לבית ספר גבוה (אוניברסיטה) למקצועות טכנולוגיות. למדתי במשך 3 שנים במקצוע המדידות (שבו התמחיתי). לאחר מכן, בשביל לקבל את התואר "מודד מוסמך", למדתי מתמטיקה, טריגונומטריה, טריאונלציה, כימיה ועוד…

לאחר סיום לימודי, על מנת לקבל תעודה, היה עליי להתמחות בתחום במשרד המדידות בקזבלנקה במשך שנתיים, המשכתי לעבוד במשרד הממשלתי למדידות, מדדתי בכפרים ובמקומות רבים.

עזבתי עבודתי במרוקו, ומאחר והייתי פעיל עלייה (במחתרת) בא אליי נציג הסוכנות בארץ, והעלה אותי לארץ, מאחר והשלטונות גילו את פעילותי כפעיל עליה, וחיפשו לאסור אותי.

בתאריך 23.6.63 עליתי ארצה.

בסיום למודי גויסתי למחתרת כפעיל עלייה על מנת לערוך רשימה של יהודים במרוקו  ולהעלות אותם ארצה. מאחר והעלייה הייתה חשאית כי השלטונות במרוקו לא אפשרו עליה חוקית, לארץ ישראל  הכל נעשה  בסודיות מוחלטת. הוטלה עליי משימה של איתור יהודים ועריכת רישום מדויק ומסודר עם כל מפרטי המשפחה עיר מגורים  מספר הנפשות במשפחה וגיל של כל אחד. לאחר מכן  הוכן פספורט קולקטיבי, בחשאיות רבה  הוצאתי משפחות רבות שנשלחו ארצה תהליך זה המצריך סודיות תוך כדי סיכון אישי. עלי לציין  שגם הורי ואחי נמנו בן היהודים שנשלחו ארצה. אני עליתי יותר מאוחר לאחר סיום המשימה.

בשנת 1968 הכרתי את פאני לבית סויסה, כאשר באתי לבקר את הוריי בבאר שבע, בשכונה ג' בשכנות להוריה של פאני. בשנת 1970 ב2/11 התחתנו בחתונה יפה ורבת משתתפים מכל הארץ. לאחר מכן נולדו לנו שלושה ילדים: גלית, הבכורה, שהיא היום פסיכולוגית קלינית וסגן אלוף בצבא. נולדו לה ולבעלה דני שלושה ילדים. מוטי, שהוא היום סמנכ"ל כספים בחברת SolarEdge, וגם לו נולדו שלושה ילדים. יניב הקטן, סמנכ"ל מערכות מידע בחברה Wix. גם לו נולדו שלושה ילדים. יש לי תשעה נכדים (בן פורת יוסף) שמתוכם שתיים גדולות שמתגייסות בקרוב לשרות צבאי.

אנו מקפידים לקיים את החגים על פי המסורת המשפחתית כאשר כל המשפחה המצומצמת שלנו (ילדים ונכדים) מתכנסים יחד. כל חג לפי ייחודו ומנהגיו. אחד החגים האהובים עלינו הוא פסח, שבו מחדשים מבריקים ומנקים את הבית. אשתי מכינה מאכלים על פי המסורת המשפחתית. כמובן הכול כשר לפסח! בסוף החג אנו חוגגים את חג המימונה. האהוב עלינו ברוב פאר והדר עם מופלטה, ברכות, ראש המשפחה מברך כל נכד וכל ילד לפני טעימת החמץ.

מתוך: הסיפורים שלנו ב – 70 שנות מדינה – חוברת סיום פעילות תשע"ח בבית ספר "צוקים"

אברהם אבן חיים, אלברט: מיד עם עלייתי ארצה חיפשתי עבודה בתחום מקצוע המדידות שבו התמחיתי במרוקו. לאחר בירורים שונים הופניתי למחלקת המדידות בתל אביב. נקבע לי ראיון עם מנהל המחלקה. לאחר מספר שאלות הקשורות למקצוע, המנהל התלהב והופתע מבקיאותי בתחום. הוא נתן לי מפתחות של רכב ואמר: "התחל מיד לעבוד, אני סומך עליך!"

מאז ועד ליום פרישתי מעבודה, עסקתי בעבודתי בתחומים רבים ומגוונים. בתחילה העבודה נעשתה במכשור פשוט כגון סרט מידה מאוזן. במהלך השנים התפתחו אמצעים טכנולוגיים רבים ומשוכללים כגון ג.פ.ס, לווינים ועוד. עלי לציין שעבדתי בתנאים קשים ומורכבים בכל רחבי הארץ, ממטולה ועד אילת, נמדדו שטחים להכנת כבישים, רחובות ובתים.

לאחר מלחמת ששת הימים, עבדתי רבות בסימונים, קו בר לב – נמדד על ידי. חשוב לדעת שבשנות השישים המוקדמות, דהרנו גם על חמורים על מנת להגיע לנקודות שונות.

אני מציין בגאווה את תרומתי לבניית הארץ.

הסרט שלנו

הזוית האישית

מכובדים יקרים, ויוי, טללית, סבים, סבתות וילדים מקסימים.

מידי שבוע בימי ראשון בין השעות אחת וחצי עד שלוש בצהריים התכנסנו אנו, סבים וסבתות יחד עם נכדינו היקרים בהובלת המורות ויוי וטללית ועסקנו ביצירת מצגת שתספר את הסיפור ההיסטורי והמורשת של בית סבא.

המורות ויוי וטללית ניצחו על המלאכה בהקשבה ובסבלנות רבה והילדים גמעו ושאבו כל סיפור בסקרנות והנאה רבה. במצגת הועלו תמונות, סיפורים וחוויות בלתי נשכחות מעברנו המפואר. יש לציין את מיומנויות המחשב של הילדים ששימשו כמדריכים טכנולוגיים עבורנו הסבים והסבתות.

כעת, הגיע הזמן להודות לכן ויוי וטללית, מורות יקרות על היוזמה המבורכת והמיוחדת של הקשר הרב דורי, על הנתינה הרבה, על הסבלנות וההשקעה בנו ובנכדינו לכל אורך הדרך. וכמובן, תודה מיוחדת לכם נכדינו האהובים על הזדמנות להיות שותפים יחד אתכם בחוויה כל כך מיוחדת.

סבא אלברט, סבתא פאני והנכדה הדס אבן חיים

הדס: במשך שיעורים רבים, ישבתי עם סבא, להעלות על הזכרות את תולדות חייו ומשפחתו. היה לי עונג רב וסקרנות רבה להכיר את המשפחה המפוארת ואת המסורות המיוחדות שעברות מדור לדור. התרגשתי מאוד לשמוע את סיפור סבי, לשמוע מעט על משפחתי המורחבת, ובמהלך העבודה התקרבנו מאוד. למדתי עליו דברים חדשים.

סבא אברהם: היה לי העונג לשבת עם נכדתי היקרה, ולשתף פעולה בתכנית הזאת – הקשר הרב דורי, לספר לה על ילדותי, קורות חיי, ומשפחתי. הדס גילתה התעניינות רבה מאוד, וגיליתי צדדים חדשים שלא הכרתי בה.

מילון

"שויש אל לה ושויוש אל עבד"
לא להיות יותר מדי מהיר, תתחשב בסביבה שלך

ציטוטים

”"די מה יולדו מה חן עליה" רק מי שילד אותו יכול לרחם עליו.“