מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור חיינו על פי סבא חיים

אלון וסבא והכלבה ג'ויה המדהימה
סבא חיים בצבא
סיפור שמתחיל בגרמניה וממשיך בפתח תקווה

להורים שלי קוראים שרה ואליעזר, הם עלו לארץ מגרמניה בתחילת שנת 1949. אני נולדתי בנובמבר שנת 1949. ההורים קיבלו דירה מהסוכנות במגדל גת (כיום קוראים לה אשקלון), אבי יצא לעבודות מזדמנות בכדי להביא כסף הביתה ואמי נשארה לגדל את אחותי מילכה, אשר גדולה ממני בשנתיים, ואותי. נולדתי בבית יולדות קפלן בעיר רחובות, לאחר חמש שנים עברנו לרמת גן, אבי עבד בצבע ואמי בחנות דגים.

אני בינקותי

בשנות ילדותי הרבינו לשחק בשכונה בכדורגל, תופסת וחמש אבנים, לא היו לנו צעצועים, טלוויזיה וטלפונים ניידים, בנינו לנו עגלות מקרשים ומגלגלים שמצאנו ואיתן נסענו ברחובות הסמוכים לביתנו – בתקופה הזאת לא היו כמעט מכוניות בכבישים… בימי שישי היינו מארגנים מסיבות כל פעם אצל מישהו אחר בבית, רקדנו סלואו, טוויסט ורוק אנד רול… או שהלכנו לקולנוע היחיד שהיה בעיר – "קולנוע אורדע" – ראינו סרטים, או שפשוט היינו נפגשים ברחבה שלו בכדי לשחק ולהעביר חוויות עם החברים.

בתחילת לימודיי בתיכון התחיל מיתון קשה מאד בארץ ונאלצתי בנוסף ללימודים לצאת לעבודה בכדי לעזור להוריי בפרנסה. ביום עבדתי בחשמל במפעל אלקו ובערב המשכתי בלימודי חשמל בבית ספר אורט (בית ספר מקצועי). סבתא למדה בתיכון הכפר הירוק שבו משלבים לימודים ועבודה חקלאית, הענף הראשי שלה היה ברפת והענף המשני היה מטעים. בסיום התיכון סבתא עברה ללמוד בבית הספר לאחיות ובשנים שלאחר מכן עבדה בבית החולים עד שהיא יצאה לגמלאות.

בשנת 1967 פרצה מלחמת ששת הימים ורציתי להתגייס לצבא. לא אישרו לי להתגייס אבל לאחר שהתעקשתי גייסו אותי לצבא אחרי חודשיים. לאחר השירות בצבא התחתנתי עם סבתא פרידה, עברנו לגור בפתח תקווה והתחלתי לעבוד בחברת החשמל. סבתא פרידה עדיין למדה בבית ספר לאחיות (שנה אחרונה). בשנת 1973 נולד בני הבכור רונן (אבא של אלון) ולאחר שבועיים פרצה מלחמת יום כיפור. אני גוייסתי למלחמה וסבתא והתינוק נשארו לבד בבית, בזמן האזעקות הכלב שהיה לנו החל להשתולל, לכן לקחתי אותו איתי לצבא. המלחמה נמשכה כשנה ובסופה נולד בני השני אייל (דוד של אלון) ולאחר מספר שנים נולדה בתי דנה (דודה של אלון).

אני בחתונתי

החיים המשיכו בין עבודה, לימודים וגידול הילדים עד ששני הבנים שלי התגייסו לצבא – רונן לתותחנים ואייל להנדסה קרבית. הימים היו ימי האינתיפאדה הראשונה, הילדים השתחררו בשלום מהצבא וכל אחד יצא לדרכו, רונן נסע ללמוד רפואה ואייל נסע לעבוד בארה"ב, שניהם עשו חיל ולאחר מספר שנים שניהם חזרו ארצה והקימו משפחה. דנה המשיכה במסלול של לימודים וצבא וביקרה את האחים בחו"ל.

למשפחה של הבן הבכור שלי נולדו תומר ועומרי (האחים של אלון) ולאחר מכן נולד אלון. לאייל נולדו מיקה ויובל. דנה התחתנה אחריהם ונולד לה בן בשם שחר. כל מפגש משפחתי הוא חגיגה לכולם  – נבחרת הבנים מול הבת הגדולה שמנצחת על החבורה.

נכון להיום אני וסבתא יצאנו לגמלאות, אנו משתתפים בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר הירוק שם אנו מספרים על חיינו בעבר ובהווה, חיים אשר שונים מהרבה מאד בחינות ובפרט מהבחינה הטכנולוגית – כאשר הנכדים שלנו מלמדים אותנו את רזי הטכנולוגיה.

הסרטון של סבא חיים:

הזוית האישית

אלון: לי ולסבא היה כיף לעבוד יחד אני מאוד שמח שאני בתכנית הזו ואני מאוד מעריך את מיטל שעזרה לנו בהרבה דברים.

מילון

סלואו, טוויסט, רוק אנד רול
ריקודי "סלון" ביתיים שהיו נפוצים מאד.

מיתון
תקופה של מחסור בעבודה ובעקבותיו מצב כלכלי קשה במדינה.

חמש אבנים
משחק מאד נפוץ בשנות החמישים והשישים עם חמש אבנים שמצאנו ברחוב.

אינתיפאדה
(בערבית: انتفاضة, "התנערות, התקוממות") הוא התקוממות אלימה בעולם הערבי. בישראל לרב מזהים אינתיפאדה כתקופה אלימה, מאופיינת במעשי טרור, של הפלסטינים כנגד ישראל. האינתיפאדות מהוות את אחד הפנים החשובים ביותר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בעשורים האחרונים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אם תרצו - אין זו אגדה“