מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מצרפת לקיבוץ לוטם

ציפי בתוכנית הקשר הרב דורי
ציפי בילדותה עם משפחתה בצרפת
חלוציות ואהבה לארץ ישראל

שמי ציפי בלדרן, לפני נישואי קראו לי פרונסואז אמסלם – Francoise Amsalem. אמסלם הוא שם שמקורו בצפון אפריקה. משמעות השם: עם שלם. השם הגיע מהברברים שהתייהדו לפני מאות שנים. יתכן שהשם בא מיהודי ספרד לפני הגירוש. בגירוש הם היגרו לצפון אפריקה. השם עובר במשפחה כבר במשך דורות. אמסלם הוא שם מאוד נפוץ בקרב יוצאי צפון אפריקה שהיגרו משם לצרפת, ומשם לישראל. השם הפרטי המקורי שלי הוא פרנסואז. השם ניתן לי כשנולדתי בצרפת. כשעליתי לארץ שיניתי את שמי לציפורה. רב האנשים נוהגים לקרוא לי ציפי. (שם קצר וקליל  יותר).

אבי(ז'ק אמסלם) היה יהודי שהתגורר בעיר הבירה של אלג'יריה, אלג'יר. הוא נולד במשפחה מאוד ענייה אבל יהודית מסורתית, בשכונת עוני (בבלואד). אביו נפטר כשאבי היה בן 12. אמו הייתה חולה ולכן לא תפקדה. אבי היה צריך לפרנס את עצמו, היו לו עוד 2 אחיות ואחותו הגדולה ניהלה את המשפחה. אבי עבד בעבודות רבות, עד שהתגייס לצבא צרפת, לשם הפליג באוניה עם כל החיילים. הוא הגיע לצרפת בספטמבר 1944 והשתתף בקרבות האחרונים נגד הגרמנים, לפני נפילת הרייך השלישי. בספטמבר 1945, עזב גדודו את גרמניה ועבר למחנה צבאי במערב צרפת. אימי הייתה צרפתייה אתאיסטית, שגרה בכפר ליד המחנה הצבאי שבו היה אבי. הם נפגשו בערב ריקודים בכפר והתאהבו. אבי חזר לאלג'יר ללמוד טלפוניה ורק כשרכש מקצוע חזר לפגוש את אימי. הם התחתנו והקימו יחד משפחה. ניתן לומר שאני תוצר של מלחמת העולם השנייה, אני נולדתי בדצמבר 1950 בסנט מלו שבצרפת, שם הורי עבדו. אבי לא היה דתי בכלל, הוא היה אומר: "אם היה אלוהים, הוא היה מרחם על משפחתי". הוא היה גאה להיות יהודי ובעיקר אני זוכרת אותו משתדל לצום ביום כיפור. אימי הייתה חילונית והייתה סקרנית ופתוחה לכל הדעות. כל ילדותי גדלתי ללא כל חינוך דתי בכלל, אבל חונכתי בבית עם ערכים הומניים כגון: אהבת אדם, סובלנות, פתיחות לדעות שונות.  כשהייתי בת 16 התחלתי להתעניין בדת היהודית. קראתי את התנ"ך לבדי ועוד הרבה סיפורי דת וספרים על א"י. כשהייתי בת 18, (תוך כדי הלימודים באוניברסיטה), נסעתי לחופשה בישראל כמתנדבת בקיבוץ עין חרוד מאוחד. בקיבוץ הכרתי את ז'קי, שהיה אולפניסט מצרפת. התאהבנו זה בזו וגם בדרך החיים בקיבוץ. כשחזרתי לצרפת עברתי תהליך גיור בפריס וכשסיימתי את הלימודים עלינו לארץ כמשפחה, עם בננו הבכור, כדי להיות חלק מגרעין שיקים קיבוץ. גרנו בדימונה במרכז קליטה, ז'קי עבד במפעלי ים המלח ואני הייתי מורה למתמטיקה בחטיבת ביניים.

במאי 1976 הצטרפנו לקבוצה שיועדה להקים קיבוץ בגליל, במסגרת התוכנית הלאומית לייהוד הגליל. מקום הקיבוץ נקבע ליד הכפר עראבה וליד נחל צלמון, על הר חילזון. הקבוצה בחרה את השם לוטם לקיבוץ המיועד. הגבעה הייתה שוממה לחלוטין, ללא עצים וללא ציפורים. גרנו בבתים קטנים עם לינה משותפת. נטענו עצי נוי וגם מטעי אבוקדו ליד הכנרת, והקמנו  לולים לפיטום ומפעל פלסטיק שנקרא:'לוטמפלסט'. הילדים למדו בתחילה בקיבוץ עצמו, ולאחר מכן בביה"ס נוף גליל, שבפרוד. החיים היו מאוד צנועים, אבל היו חיי תרבות וחברה מצוינים. נקשרנו מאוד למקום, על אף הקשיים והעזיבות הרבות. בקיבוץ נולדו לנו עוד שני בנים. חווינו את הקמתה של מועצה אזורית משגב ואז החיים נעשו קלים ונוחים יותר, התחלנו לקבל שירותים מוניציפליים, וכן בתי ספר ומרפאות. ב1996 הוקמה בלוטם הרחבה קהילתית בשנת שכוללת את הקיבוץ בתוכה.

 

הייתה זו דרך ארוכה ומלאת מכשולים מאז שנת 1978, כאשר בשנת 1979 יגאל וניצן נותרו הילדים היחידים בקיבוץ. ילדי נהנו בילדותם על אף בדידותם. הם חיו חיי טבע ולקחו חלק משמעותי בטיפוח הקיבוץ. רוב הבילויים שלנו כמשפחה היו טיולים באזור. הקמנו גם פינת חי עם סוסים וברווזים. בקיבוץ לא היו הרבה מכוניות לכן לא נסענו הרבה מחוץ לקיבוץ. הילדים שלי למדו בתיכון משגב.

בני האמצעי ניצן התגייס לגולני. הוא נפל בשנת 1998 בזמן שירותו בלבנון. מאז החיים שלנו השתנו מאוד.

יגאל הבכור הקים משפחה בלוטם ולו 4 ילדים, והיום הם גרים באנגליה. אביב בני הצעיר הקים משפחה בקיבוץ אשבל ולו ילדה אחת. אני שמחה שהקמתי עם ז'קי ישוב בגליל שהשנה ימלאו לו 41. על אף שהיום הוא כבר לא קיבוץ,היישוב היום תוסס וכולל כ – 800 נפשות. בשנה זו שנת 2020 זאת גאוותי הגדולה לצפות בהמוני הילדים המתרוצצים בישוב. לפני שנישאתי קראו לי פרונסואז אמסלם – Francoise Amsalem. אמסלם הוא שם שמקורו בצפון אפריקה. משמעות השם: עם שלם. השם הגיע מהברברים שהתייהדו לפני מאות שנים. יתכן שהשם בא מיהודי ספרד לפני הגירוש. בגירוש הם היגרו לצפון אפריקה. השם עובר במשפחה כבר במשך דורות. אמסלם הוא שם מאוד נפוץ בקרב יוצאי צפון אפריקה שהיגרו משם לצרפת, ומשם לישראל. השם הפרטי המקורי שלי הוא פרנסואז. השם ניתן לי כשנולדתי בצרפת. כשעליתי לארץ שיניתי את שמי לציפורה. רב האנשים נוהגים לקרוא לי ציפי. (שם קצר וקליל  יותר).

הזוית האישית

רן: היה לי מאוד מעניין , הקשבתי לסיפור של ציפי ולמדתי דברים חדשים .

מילון

לינה משותפת
לינה משותפת הייתה שיטת חינוך וגידול ילדים, שהייתה נהוגה ברוב הקיבוצים עד שנות ה-80. בלינה המשותפת, ילדי הקיבוץ היו לנים בלילות יחדיו במבנים ייעודיים, שנקראו בתי ילדים(ויקיפדיה).

ציטוטים

”הגבעה הייתה שוממת לחלוטין, ללא עצים, ללא ציפורים. גרנו בבתים קטנים, והילדים ישנו בלינה משותפת.“