מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורו של אהוד בן נעים

אריאל ואהוד בעבודה המשותפת על הסיפור
פעילות שהתקיימה לחנוכה במהלך הפרוייקט
ממרוקו לעיר בית שאן

סבא שלי נולד במרוקו כילד יתום. אבא שלו שהיה רופא  נדבק מאחד מהרופאים כאשר אימו (של סבא שלי)הייתה בהריון איתו. כשנולד, ניתן לו השם של אבא שלו. סבא שלו התגורר בארץ ישראל עם אחד הבנים שלו ואחת הבנות שלו. הבן  שלו גר איתו בירושלים והבת שלו התגוררה בצפת עם הנכדים שלה. כשהוא הגיע לגיל 18 חיתן אותו סבא בירושלים. הם גרו עם משפחתו של הנשיא יצחק נבון. סבתא שלי, אישתו, הייתה  דור שביעי בארץ. התקופה היא תקופת השלטון הטורקי בארץ. כשפשטה מגפת החולירע בארץ, אבי הגיע לגיל 14 וסבא שלי לקח את כל המשפחה, יחד עם הקרובים, למצרים. מאחר והוא היה עשיר, הוא יכול היה לממן את המשפחה במשך שנים. סבא סיים את לימודיו בתיכון וחזר לארץ כשידע לקרוא, לכתוב ולדבר ארבע שפות, לפי הסדר הבא: צרפתית, עברית, ערבית ואנגלית. בארץ הוא למד לדבר יידיש מאנשי העלייה ממזרח אירופה, שקראו להם מוסקובים (אשכנזים). הוא הכיר בחורה יפיפייה בשם פנינה אבל כיוון שהיה הוא בן בכור, היה צריך לקבל את אישור ההורים כדי להתחתן איתה וההורים לא הסכימו כיון שהיא לא הייתה מספיק מיוחסת לדבריהם. באותם ימים, אבי היה פקיד בכיר בממשלה הבריטית, הוא קיבל קידום להיות הממונה על התקציב של מחוז הצפון, שבאותה תקופה הייתה בית שאן, שהייתה עיר ערבית והוא עבר להתגורר בבית שאן, שם הוא שכר חדר בחצר של משפחת אבו – עבדאללה. באותו החדר גרו פרט לבעל הבית, הבנים, הבנות והנכדים. מאחר וההורים לא הסכימו לו להתחתן והוא היה ידוע כמרדן,  הוא לקח את החברה שלו לרכבת וירד אצל חבר שלו שהיה מנהל התחנה. החבר ארגן לו חופה ואז עלה שוב לרכבת עד לבית שאן. בבית שאן היינו המשפחה היהודית הראשונה ואמא שלי לא הייתה דוברת עברית, רק פולנית ורוסית, מי שלימדה אותה איך לטפל בתינוק הייתה אמא עבדאללה. אחרי שנה נולדתי אני ואבי החליט שלא לקרוא לי אברהם, כמקובל, אלא אהוד. הייתי אהוד הראשון בפלסטינה ואחרי שנה ורבע אחי נולד ולו קראו אייל וגם הוא היה האייל הראשון בפלסטינה. חיינו בבית שאן עד מאורעות 1936 ואז עברנו לטבריה. בטבריה נכנסתי לגן ילדים ובמשך חצי שנה לא אמרתי מילה ורק אחרי שלמדתי עברית מהילדים התחלתי לדבר. כשדיברתי לראשונה, הגננת רבקה מחאה לי כפיים כאות שמחה על כך שאני לא אילם. עם סבא וסבתא שלי מצד אבא דיברתי ערבית עד יום מותם ועם סבא וסבתא שלי מצד אמא דיברתי יידיש עד יום מותם. ממאורעות 1936 עד מלחמת לבנון הראשונה הייתי בכל האירועים והמבצעים וגם הייתי בכול מלחמות ישראל של אותם שנים וסיימתי כסגן אלוף בצה"ל.

 

הזוית האישית

אריאל: מאוד מעניין אותי לשמוע סיפורים כך שמאוד נהניתי. התוכנית מעניינת ומוצלחת.

מילון

חצר (של פעם)
חצר משותפת הנמצאת במרכז ריבוע של בניינים שם היו משחקים.

ציטוטים

”בטבריה נכנסתי לגן ילדים ובמשך חצי שנה לא אמרתי מילה, רק אחרי שלמדתי עברית מהילדים התחלתי לדבר“