מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הסיפור של סבא דובי

במהלך העבודה המשותפת של דובי וילי
בעת משחק שהתקיים עם הילדים במהלך המפגשים
סיפור השתלשלות אירועים מרכזיים בחיי האזרח הותיק

פעילותי בתנועת השומר הצעיר

שמי דובי, ובעברי הייתי חניך ובהמשך מדריך בתנועת השומר הצעיר. אני זוכר את הימים ב"שומריה" (מחנה הקיץ  ביער אחיהוד) כשהייתי בכיתה ז', היינו מנותקים מהבית למשך חמישה ימים. לא הייתה אפשרות ליצור קשר עם ההורים, ואני זוכר את ההרגשה הטובה הזאת, עם כל כך הרבה אנשים, והמון חוויות  מהמחנה. היו לנו כל מני תחרויות ובעיקר כל מיני יריבויות בין קיבוצים ויישובים, היו כאלה שהיו מסודרים יותר מאיתנו,בזמן שלנו היה חוסר בציוד או במזון. אני זוכר  שקיבוץ גן שמואל,שהיה להם מפעל לשימורים הביא  את כל האוכל בקופסאות ואנחנו קינאנו בהם מאוד. במשך היום היינו מסתובבים בין המבנים, אלו היו מבני ענק מסנדות וחוטים. היו לנו  תחרויות של ניקיון המחנה ושל בניית מתקנים. היו פעולות צופיות, למשל תחרות על מי מרתיח הכי מהר מים למדורה, או תחרות ריצת שק. באחת התחרויות היינו כורכים חבל סביב הקבוצה ואז כולם היו צריכים להגיע לצד השני מבלי ליפול. היינו צריכים לשפר את עצמנו עוד ועוד, המחנה נמשך כחמישה ימים.

לפני שיצאתי לשליחות  כמדריך של השומר הצעיר בארה"ב, הדרכתי בקריית חיים. תנועת השומר הצעיר השפיעה מאוד על המדינה ומאות אלפי חניכים עברו בה. זוהי תנועה שהוקמה על ידי הקיבוצים וההשפעה הייתה מעשית וערכית. קבלנו שם דוגמא לכך שלא רק מדברים, אלא מדברים ועושים. קראנו לזה דוגמה אישית. בימי שהותי בתנועה למדתי להיות פעיל, ובזכות זאת מאז ועד היום אני פעיל ושותף לעשייה.

בית הספר היה בעדיפות שנייה בעבורי. עוד בהיותי ילד לא יכולתי לשאת מצבים של אי צדק, וזכור לי מקרה שקרה כשהייתי ילד קטן. מישהו גדול תפס אותי באצבע ושבר לי אותה. בתיכון אני זוכר שהיינו חבורה של שני בנים ובת. אני גרתי ליד התיכון ולכן היינו בורחים הרבה הביתה ואת שיעורי הבית היינו מכינים יחד. הייתי מאוד פעיל במועצת התלמידים, אבל בתחום הלימודים פחות התעניינתי. את התחום החברתי מימשתי בשומר הצעיר, שם היו לי  חיים טובים. בתור מדריך  החניכים שלי מאוד מאוד אהבו אותי, כי הייתי משקיע הרבה מאוד זמן בהדרכה והכנה. אני זוכר שהיינו נותנים שמות של ציונות למשחקים, שמתחלקים בהם לשניים, ואהבנו לעסוק בזה כי הרקע היה היסטורי, השחקנים היו בריטים ופלמ"ח. הבריטים השאירו בארץ מבני בטון גדולים, היינו מדליקים שם עצים שיבנו מסך עשן כמו למסוקים שהיו באוויר פעם, כפי שהבריטים עשו. אני זוכר שהעברתי משחק לחניכים שלי, זה היה בלילה חשוך לגמרי, וסביבנו היו גבעות החניכים היו צריכים להתגנב, מבלי שאני אזהה אותם, ולהגיע למבנים שהשאירו הבריטים. אני הייתי בתפקיד הבריטי, עליתי על המגדל והחבר'ה התגנבו. אל הפחד שכבר היה להם, הוספתי ממד נוסף של פחד, וצעקתי לתוך הארובות שהיו במבנים. פעם אחת עלתה אליי חניכה אל הגבעה, וסיפרה לי שכשצעקתי לתוך הארובה, והיא הייתה במבנה, ברח לה פיפי מרוב בהלה. היא אמרה לי לעשות זאת לילדים נוספים ועשיתי זאת שוב ושוב. באחת הפעמים שעשיתי זאת, היא הייתה במבנה, היא נבהלה שוב, ושוב ברח לה פיפי. היינו ממציאים משחקים וממציאים סיפור למשחק. לוקחים דבר אמיתי שקרה, ומוסיפים לו חלקים מהדמיון ויוצרים משחק. כשהייתי מדריך, למדנו גם לשיר ולרקוד והייתי מביא לפעולות משחקים, כפי שעשיתי לחניכים שלי.

הזוית האישית

רון: היה מהנה ומעניין, הסיפור של דובי היה מפורט ונהניתי לעבוד איתו.

מילון

שומרייה
השומריה היא האירוע הגדול ביותר בתנועת השומר הצעיר. אחת לעשור מוזמנים כל חניכי ובוגרי התנועה בארץ ובעולם לחגוג את הולדת התנועה. באירוע נבנים מבנים צופים גדולים וכל קן בונה מחנה גדול ומרשים. לאורך השומריה מתקיימות תחרויות שונות בין הקנים ומתקיים אירוע מרכזי אליו מוזמנים כל החניכים, ההורים והבוגרים. אחרי מספר ימים של מחנה, השומריה מסתיימת במצעד ברחובות של עיר מרכזית ובמופע הפתוח לכלל בני ובנות הנוער.(ויקיפדיה)

ציטוטים

”כשהייתי בכיתה ז', היינו מנותקים מהבית למשך חמישה ימים, אני זוכר את ההרגשה הטובה הזאת עם הרבה אנשים והמון חוויות“