מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור חייו של יוסי מגן

סבא יוסי בצעירותו
אלון וסבא יוסי במפגש בבית הספר
בסיפור יסופר על העלייה לארץ, ההתאקלמות והחיים בישראל.

סבא יוסי מספר:

זוכר אני בהיותי בגיל 6, בשנת 1956, עלינו על אוניה, הורי: אבי מסעוד ז"ל ואימי ז"ל,  אני הבן הבכור, אחי ואחותי. הפלגנו לכוון הארץ המובטחת, ארץ האבות, ארץ ישראל, בדרך הים הארוכה, עם עגינה לחנייה בנמל מרסיי שבצרפת.

בהגיענו לארץ מוקמנו במעברה בצפון הנגב, שדרות. קשיי הקליטה היו בלתי נסבלים, גרנו בפחון, שהוא צריף מפח. בחורף הקר והגשום אבי נלחם בעזות לתפוס את הפח על מנת למנוע את כניסת הגשמים פנימה. אחרי תקופה ארוכה  עברנו לגור בשיכון בית  מאבן. נכנסתי ללמוד  בכיתה א בבית הספר הממלכתי דתי 'הרואה'. כבר אז ידעתי קרוא וכתוב דבר שהפליא את כל התלמידים.

במהלך לימודיי בכתות הגבוהות הייתי תלמיד שקדן. קראתי המון ספרים ומאוד בלטתי בכיתה. בסיום לימודיי היסודיים בכיתה ח, נשלחתי ללמוד בפנימיה ישיבה תיכונית "נווה הרצוג" ע"י ניר גלים  אשדוד. אני הייתי במחזור הראשון של המוסד הזה עם כל המשמעות של התחלה. המקום היה מבודד ללא חיבור לחברת החשמל אלא לגנרטור עצמאי, דבר שהקשה מאוד, עם הרבה תקלות וימים של חושך שהיינו נאלצים ללמוד לאור נרות  ועששיות.

בסיום התיכון מכיוון שאני הייתי משוייך לגרעין נח"ל בשם:" נחשון" לקיבוץ שדה אליהו. יצאנו לשל"ט מוקדם, ארבעה חודשים לקיבוץ, שם לימדו אותי לאחוז בנשק טרם הגיוס לצבא. שמרנו על המשק בלילות ובימים עבדנו בשדות בחקלאות בגן הירק ובפרדסים. הייתה תקופה מאוד יפה ומעניינת. לאחר מכן יצאנו לטירונות, במחנה אימונים של הנחל. בתקופה הזו התחזקנו לקראת משימות שהמדינה חפצה לביטחון אזרחיה. במסגרת השירות הצבאי הקמנו האחזויות חדשות בבקעה. אני נשלחתי לקורס צניחה, לקראת השירות בגדוד 50 שבא אחריו. הגענו מעט לפני פרוץ מלחמת יום כיפור העקובה  מדם. אנחנו לחמנו ברמת הגולן, המוצבים שלנו נכבשו, שם נפלו חברים. לאחר מכן הגדוד המשיך לגזרת סיני שם נלחם בגושן שבמצרים. בשנת 1974 לאחר עזיבת גדוד הצנחנים הגעתי לגדוד ההאחזויות ברצועת עזה.

 

בתקופה הזו החלטתי שהגיע הזמן להקים משפחה. אני הייתי איש קבע, היכרתי את מזל ואיתה התחתנתי. בתחילה התגוררנו בבאר שבע בשכירות מספר שנים, לאחר מכן רכשנו דירה בערד. הילדים נולדו: ראשון הבכור גיא, לאחריו ערן, האבא של נכדי אלון, יותר מאוחר הבן השלישי אודי ובן הזקונים דור.

בעקבות השירות הצבאי נאלצנו לעבור להתגורר באילת כשנתיים שזו הייתה חוויה בפני עצמה.

בשנת 1991 פרשתי משרות קבע לגמלאות, בגיל ארבעים וחמש ויצאתי לעבוד בשוק האזרחי בתחום הלוגיסטיקה. תחילה עבדתי במועצה המקומית עומר שנתיים, לאחר מכן עברתי לעבוד בסניף קוקה קולה גם כשנתיים, אחר כך עבדתי בחברת "מי-ערד" כעשר שנים, וכן בחברת "אביסרור" גם עשר שנים.

במהלך חיי  כתבתי  ופרסמתי שירים  בבמה החדשה ב-YNET.

הזוית האישית

יוסי: המפגש עצמו יוצר קשר הדוק יותר בן המבוגרים לנכדים הרכים ומתגלים הרבה מאוד פרטים שביום יום לא באים לידי ביטוי. העבר וההווה מתאחדים יחד ומרגשים את שני הדורות. מאוד נהניתי וחבל שהקורונה השתלטה לנו על החיים והמפגשים הופסקו.

אלון: נהנתי מהמפגשים ונהנתי ללמוד על סבא. היו פרטים חדשים שלא ידעתי לפני. המפגשים היו מרגשים והצטערתי שהמפגשים בבית הספר הופסקו בגלל הקורונה.

מילון

הארץ המובטחת
ארץ ישראל שכולם שאפו להגיע אליה.

ציטוטים

”אין דבר שעומד בפני הרצון. “