מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור חייו של אליהו אסרף

אני ונכדתי אורי במפגש סביב מחשב
יום נישואיי
סיפור ילדותי: מאינזגן שבמרוקו אל מעלות בישראל

שמי אליהו אסרף מפקיעין. נולדתי בשנת 1946 בעיר אינזגן הסמוכה לאגאדיר שבמרוקו בערך מרחק 10 ק"מ ממנה. אני בן יחיד ללא אחים ואחיות. במרוקו למדתי בבית ספר אליאנס. בבוקר למדתי מקצועות חופשיים ובערב למדתי תורה.

בשנת 1960 בינואר הייתה רעידת אדמה באגאדיר. מאחר והיינו באנזגן הקרובה לאגאדיר, הבית שגרנו בו נסדק ולמזלנו לא נחרב. מיד ברחנו משם. באותו חודש הגיעו אלינו מהסוכנות היהודית ולקחו אותנו לעיר הגדולה קזבלנקה, היינו שם שבוע. ושוב הסוכנות היהודית לקחו אותנו בלילה עם מונית והביאו אותנו לגבול מרוקו עם ספרד. מהגבול העבירו אותנו בסירה רעועה לגיברלטר. ישבנו שם שלושה ימים ומשם שוב אנשי הסוכנות הביאו אותנו לנמל. בנמל העבירו אותנו לאנייה שהביאה אותנו לארץ ישירות למעלות. לארץ הגענו כשהייתי בערך בן 12-13. הלכתי לבית ספר יסודי ללא אולפן, ישר למדתי עם בני גילי. אחרי שנה הלכתי לפנימיה, ובגיל 18 גויסתי לצה"ל. לאחר שחרורי מצה"ל עבדתי במפעל לתריסים. בשנת 1966 התחתנתי עם אשתי היקרה עד היום.

בתמונה להלן נמצא גם אבי שלמה, שחינך אותי לערכים. התמונה גם מציינת את היום המאושר בחיי עם אשתי: יום הנישואין שלי עם רחל. נכון להיום אנו יחד 53 שנים, נשואים באושר.

יום הנישואים שלי ושל רחל

נולדו לנו חמישה ילדים ו-17 נכדים. אני מודה לה' ושמח בחלקי ברוך השם.

אני מאחל לנו ולכל יוצא חלציי שיצליחו בכל מה שיעשו.

הזוית האישית

סבא אליהו: אני חושב שהתכנית חשובה מאוד. נהניתי במפגשים הבית-ספריים יחד עם נכדתי היקרה אורי.

אני ואורי במפגש פתיחה

מילון

רעידת האדמה באגאדיר
רעידת האדמה באגאדיר התרחשה ב-29 בפברואר 1960 בשעה 23:40 והייתה רעידת האדמה החזקה ביותר בתולדות מרוקו. גודלה היה 5.7 בסולם מגניטודה לפי מומנט והיא גרמה ל-12,000 עד 15,000 הרוגים ולכ-25,000 פצועים. לפחות 35 אלף אנשים נותרו ללא קורת גג. מספר ההרוגים היווה כשליש מאוכלוסיית העיר באותה שנה. אגאדיר אכלסה קהילה יהודית גדולה וחשובה, ועל פי הערכות, כ-1,300 יהודים נספו ברעידת האדמה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אנשי הסוכנות היהודית לקחו אותנו בלילה והביאו אותנו לגבול מרוקו ספרד ומשם בסירה רעועה לגיברלטר“