מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור חייה של רחל שמש

רחל שמש ואנחנו
ילדי השכבה והקשישות
סיפור ילדות בעירק ועלייה לארץ ישראל

כשהייתי קטנה, במקום ללכת לגן, הלכנו למקום שבו למדנו עברית. אחי לימד אותי את המשחק 5 אבנים,
הוא הסביר לי מה צריך כדי לשחק, כשגדלתי הלכתי לבית הספר. בבית הספר הייתה הפרדה בין בנים לבנות. בהפסקה שיחקתי עם חברותי קלאס.
כל יום אחרי בית ספר חברות שלי היו באות אלי לעשות שיעורי בית. בבית הספר למדנו לתפור,
יום אחד אמי הביאה הביתה בדים, אני החלטתי לתפור לעצמי שמלה.
כשאמא חזרה היא כעסה מאד וזלזלה בי.
יום אחד ראתה דודתי את השמלה וביקשה ממני שאני אעשה לה גם.
הכנתי שמלה והבאתי אותה לדודתי.
דודה שלי השוויצה בה לאמי ואז אמי הבינה שאני יודעת לתפור טוב והתביישה.
לאחר כמה ימים באה אלי אמי וביקשה סליחה ושאני אתפור לה גם שמלה.
 
אני ובעלי היינו בני דודים, כל חופש גדול (3 חודשים) נסעתי אליו מבסרה לבגדד.
בתקופה שלפני החתונה היינו הולכים ל"דייטים". הולכים על חוף הים, הולכים לסרטים, לבתי קפה ועוד.
מאיר ואני רצינו להתחתן, לא הכריחו אותנו.
אני הייתי הראשונה בכיתה שהתחתנה. התחתנתי עם בעלי מאיר בשנת 1943, בגיל 16, הוא היה אז בן 26.
התחתנו בבית הכנסת "אוהל מועד".
ביום החתונה נסענו ל"ירח דבש" בבית מלון ללילה אחד ואז חזרנו.
לאחר החתונה בעלי מאיר התייחס אלי כאל אישה ובאהבה ולא כאל בת דודה.
 
בשנת 1951, בגיל 26, עליתי לארץ עם שלושת ילדי ובעלי. העלייה לארץ לא הייתה פתאומית, תכננו וחיכינו בקוצר רוח המון זמן עד שיכלנו לעלות לארץ.
בבית דיברנו הרבה על ארץ ישראל, מכיוון שאחי עזרא היה בתנועה לעלייה לארץ ישראל.
בבית ארזנו את כל המזוודות ואת התעודות, ארזתי בגדים וגם תמונות. אחרי כמה זמן לקחו אותנו באוטו לכיוון
המטוס. את כל הכסף והרכוש לקחו לנו עוד לפני שבאנו למעברה, אבל זה לא עניין אותנו כי שמחנו שאנחנו
גרים בארץ ישראל. כשהגעתי לארץ הרגשתי שמחה גדולה שאלוהים הציל אותנו מהערבים. לקחו אותנו
במשאית לרמת הדר. אני זוכרת שכשהייתי צריכה לרדת מהמשאית בכיתי, כי לא הכרתי את המקום.
 
הגעתי לנווה נאמן אחרי שהתגוררנו כמה זמן במעברה שהייתה ברמת הדר.
יום אחד היה שיטפון ונאלצנו לשלוח את הילדים לירושלים.
רק אחרי חודש הם חזרו. בזמן השיטפון אני ובעלי גרנו בביתני עבודה, כי הם היו המבנים היחידים מבטון
שהחזיקו בסערה. כאשר היו שמועות שבונים בנווה נאמן, בעלי ישר הלך וקנה שטח שבו אני גרה עד היום.
 
ראש השנה ופסח היו החגים האהובים עלי, אבל היום אספר לכם על פסח.
המנהגים היו אותם מנהגים כמו היום, חוץ מזה שפעם הכנו את המצות ביד.
היינו קונים חיטה ואז מנקים אותה ובסוף לוקחים אותה למקום מיוחד לטחינת הקמח ולאחר שהמצה הייתה
מוכנה היינו מאחסנים אותה. כשאני ובעלי עלינו לארץ החג הראשון שחגגנו בארץ היה סוכות.
 
 משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי , תשע"ד 
תמונה מיום העיון בבית התפוצות
 
 
 רחל שמש עם התלמידים המתעדים

מילון

בדלק
בסדר בעירקית

ציטוטים

”תמיד תסתכל על חצי הכוס המלאה. צריך להסתכל על הצד החיובי ולשמוח במה שיש.“