מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור חייה של רחל אלקרסי

סבתא רחל והנכד יהונתן כותבים את הסיפור
ביקור בבית התפוצות במסגרת התכנית
ממרוקו למעברה בגבעת המורה

קוראים לי רחל, אני בת 72 וגרה בעפולה. עליתי ממרוקו בגיל 8.

אמי התאלמנה כשהייתי בגיל 3 חודשים. היינו 4 אחים, כשאני הקטנה. גרנו בבית משותף ורחבה גדולה. ברחבה היו חדרים ובכל חדר גרה משפחה. לא חשוב כמה היו נפשות היו.

בבית ספר למדנו מ8:00 עד 12:00 והיה הפסקה של שעתיים. לאחר ההפסקה חזרנו ללמוד שעה 16:00. בבית ספר למדנו צרפתית . ובימי ראשון למדנו שיעורים בעברית.

בגיל 8 עליתי ארצה, היינו תחילה  במחנה ב"בכונדרנס"  במשך חודש ימים. לאחר מכן עלינו באוניה למחנה בצרפת. במחנה  לא היו לנו מיטות וכולם ישנו על הרצפה. אמי הייתה צריכה ללכת להביא אוכל למשפחה כי הייתה חלוקה של אוכל. היינו שם במשך  שבועיים. עלינו באוניה בשנת 1956. מכיוון שהייתה מלחמת ההתשה בלב הים, עצרו את האוניה שלנו שלא תכנס לישראל, והעבירו אותנו בלילה לאוניה אחרת בקפריסין ואחר כך הגענו לנמל חיפה. בחיפה העבירו אותנו לאוטבוסים שלקחו אותנו למעברה בגבעת המורה. במעברה לא היו לא שירותים, ולא מים, היינו צריכים להתקלח ולהרתיח מים בחוץ. במעברה גרנו בפחונים, ובשביל לאכול היינו צריכים לקנות מצרכים, לפי מספר הנפשות במשפחה שלנו. לא היה הרבה מה לקנות רק דברים בסיסיים.

לקראת סוף שנת 1958 הוחלט על פירוק מעברת עפולה ושיכון הדיירים בשיכונים בעפולה עילית[. היציאה מהמעברה לוותה באי נוחות: המעברה שכנה בלב העיר, בעוד השיכונים היו מרוחקים מספר קילומטרים מהעיר. כמו כן, בשיכון שכר הדירה היה גבוה בהרבה מהפרוטות שנדרשו התושבים לשלם עבור הפחונים, כך גם המסים העירוניים, המים והחשמל. דבר זה הקשה על הדיירים, שרבים מהם היו עדיין מחוסרי עבודה, או שעבדו בעבודות זמניות בהכנסה בלתי קבועה. למרות כל אלו, רוב תושבי המעברה העדיפו לעזוב ולעבור לבית בנוי. (ויקיפדיה)

זו הסיבה שאחרי 10 חודשיים עברנו לגור בשיכונים שנקראו שיכוני רכבת. בשיכון היו שלושה סוגי מבנים: צריפים, דירות בודדות ודירות דו-משפחתיות. לכל מבנה הוקצב שטח אדמה קטן, שרבים הפכו לגינה. הדירות היו קטנות וכללו מטבחון, פינת מקלחת ושירותים בקצה החצר. חשמל לא היה בר השגה.

בגיל 17 הכרתי את בעלי, התחתנו כשאני ובעלי היינו בגיל 18, והיום יש לי 5 בנות ,נשואות ו- 21 נכדים ו3 נינים ואני מודה לה' על כל מה שיש לי. ותודה לאל שיש לי משפחה לתפארת מדינת ישראל.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית התקיימה בבית הספר אוהל מאיר בעפולה, התש"ף, בהנחיית המורה המובילה שרה בן יוסף.

מילון

שיכונים
שיכון הוא סוג של בניין מגורים, אשר את בנייתו יוזמת לרוב הממשלה המקומית, או גוף ציבורי אחר. זאת, במטרה לספק פתרון דיור יעיל לאוכלוסיות גדולות, על פי אינטרסים וצרכים ציבוריים. (ויקיפדיה)

פחונים
פחון הוא מבנה פשוט העשוי מלוחות פח או פח גלי אשר בנייתו היא פשוטה מאוד וזולה עד כדי כך שחומרי בנייתו עשויים להיות שאריות של תוצרי בנייה אחרים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”במעברה לא היו לא שירותים, ולא מים, היינו צריכים להתקלח ולהרתיח מים בחוץ. במעברה גרנו בפחונים, ובשביל לאכול היינו צריכים לקנות מצרכים, לפי מספר הנפשות במשפחה שלנו. לא היה הרבה מה לקנות רק דברים בסיסיים.“