מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא שלי רותי להט

סבתא רותי והנכד איתמר
זו אני כאשר הוזמן צלם לביתנו וצילם אותי.
סבתא

נולדתי בתל אביב בשנת 1950 בבית חולים הקריה. אני נקראת על שם אחות של אבא שלי, רותה שנספתה בשואה. בילדותי בילינו את כל זמננו הפנוי במשחקי רחוב כמו: קלאס, מוקשי מים, תופסת מחבואים ועוד. המשחקים ברחוב היו מאוד מהנים.

הייתי פעילה בשבט הצופים דיזנגוף מכיתה ד' עד כיתה ח'. גדלתי בדירה קטנה מאוד. גרנו חמש נפשות בשני חדרים. הבית שלי תמיד היה שמח ומלא אורחים. אמי הייתה בשלנית מצוינת ובזכות מוצאה היווני זכינו למאכלים טעימים מאוד. אנחנו שלושה אחים ואני האמצעית.

כשהייתי בת שש פרצה מלחמת סיני, בביתנו שבקומה החמישית לא היה מקלט, באותו זמן אמי הייתה בהיריון, אבי היה מגויס בצבא ולכן אנחנו היינו הולכים לישון אצל סבתא שלנו שגרה בקומת קרקע, כאשר היו אזעקות התאספנו כולנו בפרוזדור יחד עם כל השכנים בבניין של סבתי.

למדתי בתיכון עירוני ה' שאז נחשב לתיכון הטוב בתל אביב. בסיום כיתה י' היו לי שלושה שליליים (פחות מציון 50 במקצוע, זה נקרא שלילי) והייתי אמורה להישאר כיתה. בחופש הגדול לקחתי את עצמי בידיים ולמדתי את כל החומר. בסיום החופש היו לי בחינות מעבר (בגלל שלושת השליליים) ועברתי אותן בהצלחה. לאחר התיכון התגייסתי לצבא, לחיל האוויר. עברתי קורס צפנים (מלשון הצפנה).

בזמן שרותי הצבאי הייתה מלחמת ההתשה. כל יום חיל האוויר תקף את כוחות האויב וכתוצאה מכך שרותי הצבאי היה מאתגר ומתיש. יום אחד קראו לי למפקד היחידה וצוינתי כחיילת מצטיינת.

לאחר הצבא נישאתי לבעלי שמשון. עבדתי במקומות שונים כפקידה ומנהלת חשבונות. לאחר מכן הגעתי לאוניברסיטת בר אילן שם הייתי מנהלת המשרד של פרויקט חונכות (פרויקט חונכות). שם עבדתי עד פרישתי שהייתה לפני 4 שנים. נולדו לי שלוש בנות מוצלחות.

בשנת 1978 עברנו להתגורר בהולנד בעקבות עבודתו של בעלי. שהות זו אפשרה לנו לטייל ברחבי אירופה וזה דבר מדהים. יחד עם זאת מאוד התגעגענו למשפחה, לחברים ולשמש הארץ ישראלית (כי בהולנד כל הזמן השמים קודרים).

אבי היה אספן חנוכיות עתיקות. לאחר מותו אני ירשתי אותן וברשותי כעשר חנוכיות. כאשר בתי הצעירה הייתה במצרים היא לקחה אחת החנוכיות אתה. בשנת 2011 פרצה הפיכה ובמצרים כל הישראלים היו נצורים בבית השגריר בלי אפשרות להביא חפצים מהבתים. אחרי כמה שבועות בליווי חיילים הם יכלו להביא כמה דברים, והיא הביאה את החנוכייה.

כיום עם פרישתי אני מעבירה את זמני בסיורי אמנות, בטיולים, בלימודי העשרה, בבילויים וכמובן בשהייה עם נכדיי המדהימים.

הזוית האישית

סבתא רותי והנכד איתמר: בזמננו הפנוי (בקיץ) אנו אוהבים ללכת לים.

כלים טכנולוגיים – פדלט כתיתי ו'3 – תמונות כל משתתפי הכתה בתכנית הקשר הרב דורי.

מילון

נצורים
סגורים במקום ללא אפשרות לצאת.

ציטוטים

”אבי היה אספן חנוכיות עתיקות. לאחר מותו אני ירשתי אותן “