מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור חייה של סבתא ציפי

אני ונכדתי לני
אני לומדת עם מורתי בכיתה א
סיפור חייה של ציפורה נגר

נולדתי בשנת 1953 בבית החולים צהלון ביפו להורים ניצולי שואה ואחותי רחל. בילדותי הוריי דאגו לי ולאחותי באופן מוגזם במיוחד ואמי מאוד דאגה לנו. ביפו היכן שגרנו, למדתי בבית ספר וייצמן ואהבתי מאוד את התקופה בבית הספר. למדתי בבית ספר הפרטי תיכון גאולה במגמה עיונית. את בת המצווה חגגנו בחיק המשפחה ואורחים בבית שלנו ביפו. כך היה נהוג בזמנו, והזמנתי חברות טובות שלי.

את כל תקופת ההתבגרות אני זוכרת כתקופה היפה ביותר שלי משום שהייתי פעילה והשתתפתי במקהלת הילדים על שם צדיקוב שהייתה מקהלה מפורסמת בזמנו. שרתי כעשר שנים במקהלה, נסענו הרבה להופעות בארץ ובחו"ל.

הכרתי הרבה אמנים והופענו בטקסים בכל רחבי הארץ. בתור ילדה שרנו שירים שהתנגנו ברדיו ובתקליטים שקנינו, שירים עבריים קלאסיים כגון גן השקמים, עין גדי, שירים של שלישיית גשר הירקון, אריק איינשטיין, חוה אלברשטיין וכו. אני מאוד אוהבת לשיר, אנו שרים בהזדמנויות שונות, אני זוכרת כמעט את רוב המילים.

סבתא בכיתה א׳ 

עבדתי בבית החולים וולפסון כמזכירה רפואית ושם הכרתי את גדעון, סבא של לני שעבד שם כרופא נשים. לפניו הייתי נשואה לפול, אבא של אבא של לני, אך תקופה לאחר תקופה קצרה התגרשנו, כשאח של לני היה בן שנתיים.

כיום אני מגדלת שלושה ילדים, בעלת בן זוג כבר משנת 1981, גרה במרכז תל אביב, בשכונת כרם התימנים.

 

הזוית האישית

סבתא ציפורה: נהניתי מאוד מהחוויה ואני מרגישה שלני למדה המון.

הנכדה לני: למדתי הרבה ואני חושבת שתוכנית זו קירבה אותנו מאוד.

מילון

יש רצוי ויש מצוי
לפעמים יש דברים שאנחנו רוצים [רצוי] אבל יש את הדברים שהם אצלנו וצריך להתמודד איתם [מצוי] כי לא כל מה שנרצה נקבל

ציטוטים

”נישט אהין ונישט אהר (״לא לפה ולא לשם״) ביידיש“