מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור חייה של טובה שאול

בתמונה אני יחד עם סתיו נכדתי
בת 5 בגן חובה
מלחמת ששת הימים

קוראים לי טובה לבית משפחת רנקושינסקי. נולדתי בכפר קדימה בתחילת שנות החמישים. לאבא שלי קוראים פנחס והוא עבד בבניין, לאמא שלי מרים היא הייתה עקרת בית וגם עבדה בלול התרנגולות שהיה לנו בחצר הבית.  יש לי שתי אחיות בוגרות ממני ציפורה האחות הגדולה, יהודית האחות האמצעית. היה לנו לול תרנגולות ופרדס עם עצי פרי נוספים. אני כילדה הייתי אוספת את הביצים בלול. הייתה לנו גם עז שהייתי חולבת אותה. הייתי חברה בנוער העובד והלומד עד כיתה י"ב כחניכה ומדריכה. בית ספר היסודי למדתי בכפר קדימה. בקדימה לא היה תיכון אז למדתי בתיכון בנתניה שקראו לו תיכון שרת.  סיימתי עם תעודת בגרות במגמה פדגוגית. הסיפור שאספר הוא קרה בזמן שהייתי בתיכון בכיתה י'

אני בזמן מלחמת ששת הימים 

זה היה ביום שני 5.6.1967 בבוקר יצאתי כרגיל לבית הספר התיכון בנתניה. כאשר הגעתי לכיתה הודיעו לנו שעלינו לחזור הביתה כי פרצה מלחמה. המוזר היה שברגע ראשון כולנו שמחנו בכיתה כי התבטלה הבחינה בכימיה. אבל מהר מאוד הבנו שזה לא משמח שפרצה מלחמה. חזרתי הביתה לקדימה. מאחר ולא היה לנו מקלט התחלנו לחפור שוחה בפרדס שליד הבית ובזמן האזעקה היינו רצים לשוחה שמים על הראש סירים ומחכים עד שתהיה צפירת הרגעה. בתקופת המלחמה הלימודים לא התקיימו. בעיקר היינו צמודים למכשיר הטלוויזיה ששידרה רק בשעות מסוימות. השידורים היו קשורים למהלך המלחמה. יצחק הרצוג (שאחר כך היה נשיא מדינת ישראל) תאר את הכיבושים של הצבא. זה כמובן העלה את המורל של האזרחים. ברדיו היו שידורים של המצרים ששם הם סיפרו שצבא מצרים הגיע לתל אביב, וזה כמובן היה שקר. הם רצו להוריד את המורל שלנו. אנחנו כמובן האמנו לשידורים שלנו.כל יום שמענו שהצבא כובש שטחים. ביומיים הראשונים הצבא כבש את כל מדבר סיני והגיע עד שארם א' שייח מידי מצרים.  ביומיים אחרי זה הצבא כבש את ירושלים המזרחית ואת הגדה המערבית מידי ירדן. וביומיים האחרונים הצבא כבש את רמת הגולן מידי סוריה. לא האמנו שתוך שישה ימים נכבוש כל כך הרבה שטחים וכל כך מהר. ביום השלישי למלחמה חלף במהירות מטוס עירקי. זה היה מפחיד מאוד כי הוא טס נמוך. היינו בטוחים שהוא יפיל פצצה עלינו. למזלנו הצבא שלח לו טיל והמטוס העירקי נפל לים בחוף נתניה. לא היו נפגעים. לאחר המלחמה חזרנו למספר ימים לבית הספר בגלל שהתחיל החופש הגדול.  ההרגשה אחרי המלחמה הייתה דו ערכית. מצד אחד הייתה תחושה של ניצחון. אבל מצד שני היו לנו הרבה קורבנות וזה היה מאוד עצוב. בקדימה נפל חייל וכל הכפר הזדהה עם משפחתו. בעקבות המלחמה התחלנו לנסוע לשטחים הכבושים ולבקר במקומות הקדושים כמו הכותל המערבי. הייתה הרגשה מוזרה שכאילו הכול מותר לנו. במיוחד אהבנו לנסוע לסיני לחופי הים המקסימים והמיוחדים. זה נמשך שבע שנים עד שפרצה מלחמת יום כיפור. שיר שמזכיר לי את זמן המלחמה : אנחנו שנינו מאותו הכפר.

הקמת המשפחה

בזמן השירות הצבאי הכרתי את בעלי. לאחר חברות של 4 שנים התחתנו. הקמנו משפחה לתפארת. נולדו לנו 3 בנות. שירה הגדולה, דורין האמצעית (אמא של סתיו), שני הצעירה. כיום שלושתן נשואות. יש לנו 9 נכדים ונכדות. כפנסיונרית אני נהנית לבלות עם הנכדים.

מצגת על חייה של סבתא

הזוית האישית

לי ולנכדתי היה מאוד כיף, כי זו חוויה מעניינת. אני מאחלת לסתיו שהיא תזכה גם לגדל נכדים ולצבור ידע. אני מאחלת לסבתא שלי חיים ארוכים ושנמשיך ליהנות ביחד.

מילון

מגמה פדגוגית
זאת הייתה מגמה בבית ספר תיכון שהכשיר את התלמידים לקראת הוראה. פדגוגיה היא חינוך. פדגוג הוא מחנך- מורה.

ציטוטים

”"לא הכוח קובע אלא המוח"“