מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור חייה של טובה סלמוס

טובה ותלמידי כיתה ה2
סיר בישול מזכרת מאמא של טובה
סיפור עלייתה לארץ של טובה וחייה בארץ ישראל.

טובה נולדה בשנת 1949, באוזבקיסטן (שלא הייתה מדינה עצמאית אז) ביבשת אסיה.
 
טובה ומשפחתה דברו שם רוסית למרות שהשפות המדוברות היו: אוזבקית ורוסית.  טובה למדה עד כיתה 11 ולאחר בית ספר תיכון, הלכה ללמוד עיצוב אופנה. בגיל 20 התחתנה והיו לה 2 בנות. בשנת 1974 עלו לארץ בטיסה לא ישירה דרך וינה ומשם בטיסה לארץ ישראל.
 
טובה מספרת כי כשהגיעו לשדה התעופה בארץ, חיילי צה"ל עמדו בשורה, עם רובים, טובה ומשפחתה נבהלו וחשבו שעומדים לירות בהם. לאחר זמן מה הבינו כי חיילי צה"ל בעצם שומרים ומגנים עליהם מפני הערבים. טובה ומשפחתה הגיעו עם המזוודות שלהם ומשדה התעופה הלכו לאכול. לאחר ארוחה טעימה, טובה ומשפחתה נשאלו היכן הם רוצים לגור? והם ענו: "ירושלים". ובאמת הם גרו בירושלים.
 
טובה ומשפחתה ידעו עברית דלה, הדבר בא לידי ביטוי כשהם הלכו לחנות הם שילמו יותר על המוצר כי לא ידעו בעברית מה המחיר המדויק. טובה מצאה עבודה ב"תדיראן", עבדה בבקרים ובערבים. טובה עבדה שם כעשר שנים, לאחר מכן פוטרה כי החליפו את הכוח אדם במכונות. זמן מה לפני שפוטרה נולדו לה שני ילדים מה שאומר הייתה חייבת לפרנס את המשפחה.
 
יום אחד הלכה לחפש עבודה, באותו היום שכחה את ארנקה בבית, היא גלתה זו כשעלתה לאוטובוס ונהג האוטובוס אמר לה:" תלכי לבית הכנסת הקרוב ותיקחי משם כסף ותעלי לאוטובוס". בנסיעה כאב לה הלב, על כך שהיא שכחה את הארנק ושהיא הייתה צריכה לקחת כסף ממקום אחר שלא שייך לה, והיא בכתה. בהמשך היום חברה של הבת שלה אמרה לה שיש לה עבודה עבורה בסופר, אז טובה אמרה לה שהיא לא יודעת עברית כל כך טוב. אז חברתה אמרה לה:" אל תגידי שאת לא יודעת עברית". כאשר טובה הגיעה אל מנהל הסופר, הוא שאל אותה: "האם את יודעת מה עושים בעבודה זו?", אז טובה ענתה:" כן". חברתה של הבת של טובה עזרה לה עם העבודה ורשמה עבור טובה את המוצרים שמכרו בסופר ואת המחירים שלהם, בצד של המוכרים בשפה הרוסית ובצד של הקונים בשפה העברית. שהיו מגיעים הורים על ילדיהם לסופר, טובה הייתה מכבדת אותם בבורקסים וגבינות והם אהבו אותה, לאחר תקופה, טובה מונתה למנהלת עבודה והייתה מגיעה מתל אביב לירושלים.     
 
סיפורו של החפץ שטובה סלמוס שומרת
החפץ הוא סירים וקומקומים, שקבלתי בירושה מאמא שלי . אני שומרת אותם בארון. הם אצלי, כבר  30 שנה.
הסיר הינו סיר גדול, עבה ועשוי מברזל. הסיר משמש עבור בישול אוכל. כשהגעתי עם משפחתי מאוזבקיסטן לארץ ישראל, אימא שלי (ז"ל) נתנה לי את הסיר בירושה. בחרתי להשאיר את הסיר הזה מזכרת מאימא שלי."
 
 תשע"ה

מילון

אוזבקית
השפה שמדברים באוזבקיסטן

ציטוטים

”" הייתי נותנת לילדים שהיו באים לסופר בורקסים וגבינות"“