מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור חייה של חמדה פלצי

יובל ושקד עם סבתא של שקד חמדה
חמדה בבית הספר
ילדותה של חמדה פלצי בארץ ישראל
סיפור חייה של חמדה פלציילדות                               נולדתי  בישראל ב-1946 בחיפה בבית חולים רוטשילד בכרמל. אנחנו היינו 6 בנים ובת אחת הייתי הבת החמישית במשפח האנחנו חיינו במושב קריית חרושת היה לנו רפת,עדר פרות,תרנגולות בקיצור חווה היינו בקריית חרושת קרוב לארבע שנים ובזמן הזה הייתי בת 8 ואחר כך עברנו לגור בחיפה כי אחים שלי לא רצו לגור במושב והיינו בתקופת  הצנע (תקופה קשה) והיינו מקבלים תלושים היינו מקבלים אוכל לפי גודל המשפחה(היינו מקבלים: מרק ,לחם,מרגרינה ועוד) היינו מקבלים מרק בחביות.
 תקופת הצנע
תקופת הצנע נמשכה עד שהגענו לחיפה ואבא שלי נפטר בגיל 52 ולאמא שלי היה קשה לגדל 7 ילדים אז היא עבדה במכבסה בחיפה ואחר כך היא עבדה בחנות ירקות בשוק ובארבע בבוקר היא הלכה לתנובה להזמין סחורה בזמן שאמא שלי עבדה הייתי מטפלת באחים הקטנים שלי ובגיל 14 אני יצאתי לעבוד בדקורציה בווילונות . 
 
הכרות עם יעקב
 בגיל 20 אני התחתנתי עם יעקב הוא היה מביא סחורות לחנות ומשם אני הכרתי אותו המנהלת אהבה אותי כי הייתי חרוצה בעבודה והוא דיבר עם המנהלת שתכיר בנינו המנהלת באה ודיברה איתי והייתי בגיל 16 שהכרתי אותו המנהלת שלי שאלה אותי אם אני מעוניינת בו אז אני אמרתי לה שאני לא יודעת עד שאני התייעץ עם אחי הגדול שהיה בשבילי כמו אבא אני הלכתי לאמא שלי באותו יום שהמנהלת שלי דיברה איתי וסיפרתי לה שהיא רוצה להכיר לי את יעקב אז אמא שלי אמרה שאני ידבר עם אחיך שלמה והוא שמע את אמא שלי והוא אמר לי שאת חייבת להיות איתו. אחים שלי כל יום היו באים לעבודה שלי כדי שהם ייקחו אותי הביתה.
חתונה
התחתנו במלחמת ששת הימים בשנת 1967 אחרי החתונה גרנו אצל אמא שלי בחיפה שנה וליעקב היה קשה לנסוע כל יום לתל אביב והוא עבד בחברת עלה בשנת 1968עברנו לחולון בדירה סחורה במשך שנה ואחר כך בשנת 1969 עברנו לבאר יעקב כי הוא היה גר שם ועד עכשיו אני גרה בבאר יעקב .
המעברה
יעקב גדל במעברה בשנת 1948. יעקב עלה עם משפחתו מטורקיה והם עלו על אונייה והם הגיעו לנמל חיפה ומשם לקחו אותם למרכז העלייה. והם חיכו  להם בטנדרים ומשם לקחו אותם לבאר יעקב והם גרו באוהלים . בתקופת המעברה והמצב הכלכלי היה קשה ואבא שלו היה רוקח והוא היה מכין את התרופות ואמא שלו הייתה עקרת בית לא היה שרותים אז הם היו הולכים לפרדס בסופות . האוהלים היו עפים והם היו בלי קורת גג עד שמישהו היה בא וסידר.
העברה לצריפים
המועצה של המעברה העבירו אותם לצריף בהרצל. הצריף היה גדול וחילקו אותו לשניים והיה להם שרותים ומטבח קטן ואמא שלו הייתה מבשלת בפריימוס ופתיליות והם היו עובדים על נפט והיה מוכר שהיה כל יום היה עובר ומוכר נפט בג'ריקנים. וגם היה החלבן מוכר להם והיו משלמים לו במיל. לא היה להם מכונת כביסה אז אמא שלו הייתה מכבסת ביד ואם היה חור בבגדים אז היא הייתה תופרת ביד אבל יעקב היה לוקח את הכביסה שלו למכבסה בגלל שהוא לא רצה שאמא שלו תתעייף יותר מידי.
הילדים שלנו
יעקב הוא עבד בחנות רהיטים ואני הייתי גרה בבאר יעקב והבאתי שלושה ילדים לאה הייתה הגדולה והיא נולדה בשנת 1970  רחלי הייתה השנייה והיא נולדה בשנת 1971 ואבי שהיה הכי קטן נולד בשנת 1973 וכל הילדים התחנכו בבאר יעקב והם למדו בבית ספר רשב"י.            

מילון

תקופת הצנע
תקופה שבא אנשים חיו בצניעות במזון ובעוד דברים בסיסיים

ציטוטים

”בגיל 14 אני יצאתי לעבוד בדקורציה בווילונות“