מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור חיו של סבא בני מעדן שבתימן

נגה וסבא בני
צילום משפחתי של סבא בני
על העליה מעדן והקליטה בארץ ישראל

הרקע לארץ המוצא

יהדות עדן היא קהילה שמקורה בעיר הנמל עדן שבתימן על חוף הים האדום. בין השנים 1838 – 1967 הייתה עדן קולוניה בריטית ובירתה של דרום תימן.

היהודים בעדן נהנו, משמעותית, מהחיים תחת שלטון הבריטי לעומת השלטון המוסלמי, עובדה שמשכה מהגרים משאר ערי תימן אל עדן. לאחר שנת 1838 חיו בעדן כ-5000 יהודים, ובפרברים עוד כ-2000 יהודים שנהנו מחסות בריטית. הודות לגישה הליבראלית של השלטון הבריטי, רוב יהודי עדן קיבלו אזרחות בריטית וראו עצמם כנתינים בריטים.

יהודי עדן עסקו בסחר בינלאומי וכתוצאה מכך יכלו לתמוך פיננסית בישיבות בבל, מצרים וארץ ישראל. מהמאה ה-10 עד המאה ה-13 הפכה עדן למרכז החיים היהודים בתימן. מנהיגי הקהילה גרו בעדן ומשם הנהיגו את הקהילה היהודית בתימן.

בשנת 1932 סבלה הקהילה מאלימות והתנכלות לאחר שיהודי הואשם בחילול מסגד. יהודים רבים נרגמו באבנים ונדקרו על ידי פורעים ערבים. אירועים האלימים אילו התגמדו לעומת הפרעות שפרצו שלושה ימים לאחר כ"ט בנובמבר עת החליטו באו"ם על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל.

ב-2 לדצמבר 1947, פרץ פוגרום קטלני ביותר, יהודים נרצחו, חנויות היהודים נשרפו ונשדדו, ארבעה בתי כנסת וכמאתיים בתי יהודים נשרפו. המלחמה בעדן אילצה את היהודים לעזוב במהירות. היהודים השאירו אחריהם בתים רכוש ומפעל חיים. הבריטים אפשרו ליהודים להגר לאנגליה, בגלל היותם נתינים בריטים, לבנות את חייהם, להקים מחדש בתים ומפעלים כמו אלו שהיו להם בעדן.

חלק מהיהודים קיבלו את ההצעה ועברו לאנגליה, אך יהודים רבים בחרו לעלות לירושלים ארץ הקודש, ביניהם הורי שראו את חלומם מתגשם, למרות הקשיים שחיכו להם כאן בארץ ישראל.

בשנות ה-60,הוקמה מצבת זיכרון במרתף השואה לזכרם של קדושי עדן –בהר ציון –ירושלים.
 
 
המצבה לזכר קדושי עדן במרתף השואה בירושלים
 

העלייה לארץ ישראל

לאחר מלחמת השחרור, בשנת 1949, החליטו הורי לעלות לארץ ישראל עם 8 ילדים קטנים ואני ביניהם. עם רדתנו מהמטוס הועברנו למחנה המעפילים בעתלית, לאחר קליטה הועברנו לצריף ארוך עם מאות אנשים וחיינו שם מספר חודשים.

 
שער עליה
 
 
 

משם הוחלט שאנו נעבור ליישוב אליקים. שוכנו באוהלים עד לבניית הבתים. מים היינו מביאים מנקודת אספקה במרכז הישוב בעזרת מריצות (שהיו מתהפכות מידי פעם והיה צריך לחזור על התהליך) בעונת החורף כאשר ירד שלג המים בצנרת היה קופאים. מאחר והצינורות היו גלויים על האדמה, ניצלנו את גבישי הקרח שנוצרו על הבתים להשגת מים ע"י המסתם. הוצע להוריי לגדל צמחיה עונתית כגון אבטיחים ירקות למרות שלא היה להם כל ידע בנושא. האנשים שלא היו מורגלים בעבודה בשדה עשו ככול שיכלו אך כל הניסיונות נכשלו מאחר שהאדמה הייתה אדמת סיד.

לאחר שנה וחצי עברנו לבת-ים לאזור ליד המצבה כיום. שם שוכנו באוהלים עד לגמר בנית הדירות.

מעברת בת ים – 1950
  
לנו הילדים, החיים באוהל היה כיף, הייתה הרגשה של חופש שחקנו עם כל ילדי השכונה כמעט כל היום מאחר ולא היה משהו אחר לעשות. להורים כנראה היה יותר קשה לשמור שלא ניפצע או נלך לאיבוד.. 
 
עם סיום בנית הבתים עברנו לדירת שני חדרים בעמידר. לחשוב היום שמשפחה של שמונה ילדים יוכלו להסתדר בדירה כל כך קטנה נשמע לא הגיוני, אני יכול לציין שחינו יפה ולא היה חסר כלום (כי לנו הילדים לא היו דרישות מיוחדות)

צילום משפחתי
 
אני נזכר ביום שיש שזה היה יום מיוחד שבו גם צריך להתקלח את המים היו מחממים עם פרימוס ומיכל מים גדול מעליו. אימא הייתה לוקחת מים ממיכל המים החמים ומערבבת עם מים מהברז ובעזרת מצקת הינו מתקלחים
 
לקראת הערב הינו לובשים את בגדי השבת והולכים לבית הכנסת אבא וחמשת האחים. כשהיינו חוזרים השולחן היה ערוך עם כל מיני דברים טובים ואנו הילדים הינו מחכים שאבא יקדש אבל זה לא היה מהר כי היו הרבה שירים לקבלת השבת לפני הקידוש וכל ילד היה צריך להשתתף.

בשבת לאחר חזרה מבית הכנסת אבא היה מקדש ולאחר הקידוש היה אבא מספר לאימא על פרשת השבוע שאנו נשמע ולאחר מכן היה עורך חידון לראות מי הקשיב ומחלק ניקוד לכל אחד.

לקראת החגים האווירה בבית הייתה משתנה בעיקר לפני חג הפסח. היינו מנקים את הבית ביסודיות , מוציאים את הרהיטים לחצר או מזיזים בתוך הבית, כדי לוודא שלא נשארו פרורי לחם, לאחר הניקיון, לא היה ניתן להיכנס עם אוכל לחדרי השינה.

לכל אחד היה תפקיד בבית, התפקיד שלי היה להיכנס לעליית הגג שהיה מכונה בויידם בפי כל ,הבויידם היה מאוד נמוך והייתי צריך להשתחל בזחילה ולהוציא את כל הכלים לפסח ולפנות מקום לכלי היום יום. בבוקר ליל הסדר, אבי היה אוסף את שאריות הלחם ,עוטף אותם בניר, ומבקש מאתנו הילדים להצטרף אליו אל החצר האחורית לטקס שריפת החמץ ,בסיום הטקס אין מכניסים חמץ לבית.

לקראת ליל הסדר כל הילדים לבשו בגדים חדשים מכף רגל עד ראש, מנהג קניית בגדים לחג היה בשני חגים בשנה – ראש השנה ופסח , מלבד חגים אלו לא קנו לנו בגדים.

לפני כניסת החג הצטרפנו לאבא לבית הכנסת לקבלת החג בתפילות לפי מנהג היהדות, האווירה בבית הכנסת הייתה חגיגית מאוד, כיוון שכל המתפללים הגיעו עם ילדיהם לבושים חגיגי גם הם, בגמר התפילה חוזרים הביתה אמא ערכה את השולחן החגיגי לקראת החג, השולחן ערוך עם מפה לבנה וצלחות החג, במרכז השולחן הונחה קערת פסח ובה הסמלים לברכות של החג ,חרוסת , מרור ,חזרת, כרפס, מצה, זרוע וביצה. אבא מתיישב לשולחן ואליו מצטרפים שאר בני המשפחה ואורחים קרואים סביב לשולחן ,מתחילים את קריאת ההגדה של פסח. אבא הקפיד לקרוא את כל ההגדה לפני ואחרי הארוחה ולא פסח גם על פרושי רש"י, הילדים לא החזיקו מעמד והיו נרדמים על השולחן, אבא סבא והדודים סיימו את קריאת ההגדה קרוב לחצות ,שבמהלכן שתינו ארבע כוסות יין (לא מיץ ענבים) ,שרנו את שירי החג המוכרים ובהמשך הוספנו פיוטים וזמירות שהיו נהוגים בארץ מוצאנו-עדן.

עץ המשפחה של נגה סוירי
העשרה
יהדות עדן: "יהדות עדן, היא הקהילה היהודית שחיה בעיר הנמל עדן, כיום בתימן, על חוף הים האדום ובירתה לשעבר של דרום תימן. בין השנים 1937 — 1963 הייתה עדן קולוניה בריטית, ולפני כן, בתקופה 1937-1839 – פרובינציה של הראג' הבריטי".

עמידר:"עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, היא חברה ממשלתית לדיור ציבורי שנוסדה בשנת 1949. לחברה תפקיד היסטורי בבניין הארץ ובשיכון מיליוני העולים שהגיעו במהלך שנות קיום מדינת ישראל, וככלי חשוב במימוש מדיניות הרווחה והשיכון של ממשלות ישראל לדורותיהן, תפקיד בו היא נושאת עד היום". ויקיפדיה

תשע"ו, 2016

מילון

קולוניה בריטית
- היא חבל ארץ הנמצא תחת שליטת ישות מדינית המרוחקת ממנו גאוגרפית. במשמעותה המודרנית, קולוניה מתאפיינת על פי רוב בשליטת מדינה זרה על חבל הארץ כתוצאה מכיבוש, המלווה ביישוב מתיישבים מארץ האם תוך קיפוח זכויותיהם של ילידיו המקוריים. המונח קולוניה קשור קשר הדוק למונחים קולוניאליזם ואימפריאליזם.

נתינות
היא מעמד משפטי המשתמעת ממנו השתייכות למדינה או לריבון, וכפיפות לחוקים אותם מחוקק הריבון, אך ללא הזכויות המוענקות לאזרח.

התגמדו
היו קטנות בחשיבות של בעיה או עניין, לעומת ענין אחר

פרימוס
מתקן בישול וחימום הפועל על דלק נדיף בשיטת האידוי וללא פתיליה, ולהפעלתו משתמשים במשאבה ליצירת לחץ.

ציטוטים

”לקראת החגים האווירה בבית הייתה משתנה בעיקר לפני חג הפסח. “

”לפני כניסת החג הצטרפנו לאבא לבית הכנסת לקבלת החג בתפילות לפי מנהג היהדות .“