מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור השואה של סבתא רבתא תושה

אני וסבתא שלי, בתה של תושה ניצולת השואה
סבתא רבתא שלי תושה ז"ל
סיפור שואה

סבתא ציפי – דור שני לשואה

שמי יעלי ציק אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי ציפי סולל. סבתי היא דור שני לשואה. סבתא סיפרה את סיפורה של אמה, סבתא רבתא שלי.

השורשיים המשפחתיים שלנו מתחילים באימא של סבתא שלי. ילידת פולין. ואבא של סבתא שלי יליד ישראל. סבתא רבתא תושה, נולדה בלודג' שבפולין והייתה בת יחידה להוריה. תושה למדה בגימנסיה העברית שבלודג' והייתה לה ילדות מאושרת.

בהיותה בת 15, החלה השואה והיא נאלצה לעבור לוורשה, שם חייתה בגטו היהודי. תוך כדי החיים הלא קלים בגטו, נאסרה אמה ונשלחה למחנה מיידנק, ואילו אביה נשלח למחנה השמדה טרבלינקה. תושה סיפרה לבתה (לסבתא שלי, ציפי) שכבר היו לה אישורים להוצאת אבא שלה מהמחנה, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. תושיה נשארה בגיל 15 לבדה יחד עם בני דודים שלה שגרו איתם. הם הצליחו לברוח תחת זהות נוצרית ועברו בבריחתם בכמה מדינות כמו: רומניה, צ'כוסלובקיה, ועוד. היא אף גרה במנזר כמה חודשים כדי להסתתר מאימת הגרמנים, תמורת כסף רב שניתן לאנשי קשר.

עם תום המלחמה, הצליחו הילדים של המשפחה להגיע לנאפולי ומשם חלקם עלו באניית מעפילים לארץ וחלקם התפזרו ברחבי העולם. סבתא תושה עלתה על ספינת מעפילים בשם "מקס נורדאו", המסע לארץ באנייה היה לדבריה, קשה מנשוא. באניית המעפילים, אנשים סבלו מרעב, מחלות אין ספור ותלאות הדרך.

עם הגעתה לארץ, הגיעה לתל אביב וחייתה שם עם קרובים. היא החלה ללמוד בבית ספר לאחיות ועם סיום לימודיה, קיבלה עבודה כאחות לתינוקות בבית יתומים שבחדרה. סבא רבא שלי, אבשלום יליד חדרה, בן למשפחה מהעלייה השנייה, שגאלה את האדמות בחדרה מהערבים ונימנו על אנשי מחתרת ניל"י. אבשלום פגש במסיבה את תושה וברבות הימים, הם נישאו בחדרה והקימו שם את ביתם. ונולדו להם שני ילדים: סבתי ציפי, ואחיה אביגדור.

סבתא רבתא שלי תושה ז"ל, אמה של סבתי ציפי

תושה גידלה את ילדיה בחום ובאהבה רבה והקדישה להם את כל חייה: לא יצאה לעבודה כדי שתוכל לקבלם כשחזרו מהמסגרות החינוכיות, תמיד טיפחה אותם ודאגה לחינוך הטוב ביותר שאפשר לתת לילדים. המשפחה עבור תושיה הייתה ערך עליון וזה מה שהנחה אותה כל החיים. היה חשוב לה לדאוג לאחדות המשפחה, להשקיע בה בכל התחומים".

הנכדה יעלי ציק מספרת:

"תושה ואבשלום היו הסבא רבא והסבתא רבתא שלי המעולים!

הם תמיד דאגו לנכדים (תמר אמי, מיכל דודתי ונועה דודתי). דאגו שהנכדים יטעמו מכל תחומי החיים: חוגים, ארוחות משותפות בסופי שבוע ובחגים, יציאות משותפות לאירועם תרבותיים ונסיעות משפחתיות בארץ ובחו"ל.

ציפי סבתי ואבנר סבי, שנפגשו בכנס שביעיסטים באוהלו והתחתנו לאחר 5 שנות חברות, המשיכו את דרכם של ההורים ועד עצם היום מקדישים את כל כולם למשפחה, פעילים אתנו (הנכדים) ביום יום, והם חלק משגרת חיינו.

סבא וסבתא שלי ממשיכים את המסורת הזו ומקפידים להפגש בסופי שבוע בארוחות משפחתיות, לחגוג ביחד את החגים וימי ההולדת ואף, מזמינים אותנו מדי שנה לנסיעות משותפות לחו"ל בחופשת הקיץ. בנוסף אנחנו, הנכדים באים אל סבא וסבתא כל יום חמישי לאכול חזה עוף וקוסקוס והרבה ממתקים ומשחקים לוטי קרוטי ומונופול. אנחנו אוהבים לשתף אותם בחוויות וברגשות שאנחנו עוברים מדי שבוע וקיים בינינו קשר תמידי.

הזוית האישית

יעל ציק: היה לי מאוד כיף, לתעד את הסיפור של סבתא ולפגוש אותה כל שבוע בבית ספר ולהראות לה את הכיתה שלי. למדתי מהסיפור גם על סבתא רבתא שלי ז"ל. אני מאחלת לסבתא שלי, ציפי, רק בריאות וטוב בחיים!

סבתא ציפי: הייתה לי חוויה של אושר והתרוממות רוח לחלוק עם נכדתי הבכורה יעלי את העבר של משפחתי, את זכרונות ילדותי והערכים עליהם גדלתי בילדותי במשפחה אוהבת וחמה כדור שני לשואה. מקווה מאוד שבמפגש הקצר הזה הצלחתי קצת לחבר אותה לשורשים המשפחתיים שלי.

תכנית הקשר הרב דורי, הנה תכנית חשובה מאוד לילדים, מעצם ההתכנסות המשותפת הנותנת יתר דגש ומשמעות ומקרבת בין הדורות וזה נותן משמעות רבה להתכנסות הזו.

מילון

גאלו
רכשו

ציטוטים

”" תושיה נשארה בגיל 15 לבדה יחד עם בני דודים שלה שגרו איתם וברחו" “