מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור העלייה של מימי לוי

אורה ומעיין בראיון עם מימי לוי
תמונה של מימי בבית גיל הזהב
העליה לארץ הקודש וסיפור חיי

שמי מימי לוי, אני מתגוררת כיום במושב רווחה. המושב באזור דרום השפלה, בקרבת קריית גת השייך למועצה אזורית שפיר. היישוב הוקם באמצע 1953, על ידי עולים מכורדיסטן ורוב תושביו נמנים עם הציונות הדתית. שם היישוב-סמלי ומסמל נחת.

נולדתי בשנת 1932 בכורדיסטאן.

עד גיל 20 גרתי בעיראק. אני ואחי היינו פלאחים, עובדי אדמה. גידלנו חיטה, שעורה, אורז, חומוס וכד'.

הפלאחים בזמן עבודה

התחתנתי בגיל 19, החתונה הייתה בכפר, הביאו רב שיקדש אותנו וערכו סעודה של מצווה. לצערי הרב לא חיינו הרבה ביחד, וכבר באותה שנה הערבים רצחו את בעלי האהוב, נחום יוסף ז"ל. מגיל 19 נשארתי אלמנה ולא התחתנתי.

כשהייתי בת 20, בשנת 1951 עליתי לארץ עם חמי, חמותי, והתינוקת שלי. יצאנו מהכפר אל העיר מוסול, ממוסול עברנו בדרך לבגדד ומשם בטיסה במטוס של הסוכנות אל ארץ ישראל.

כשהגענו לארץ גרנו במושב תקומה שבדרום. עלינו לארץ משום שרצינו ליישב את הארץ שהייתה שוממה וגם מכיוון שהחיים בעירק היו קשים בחברת הגויים. הרכוש שלנו נשאר בעיראק כיוון שהערבים החרימו לנו אותו וסבלנו מהם רבות.

אמי ואבי נשארו בעיראק מכיוון שהאבא שלי היה ראש הקהילה. אבי היה תורם רבות ליהודים ושמו היה יצחק לוי. מאוחר יותר הורי עלו לארץ. הם הגיעו באותה שנה, ביום העצמאות. והתגוררו אתנו במושב תקומה. הייתי בת יחידה בין אחי וחייתי כל השנים עם הורי. עזרתי לאחי בגידול הילדים.

בתי מרים, גדלה אצל ההורים של בעלי, במושב כדורי.

הזוית האישית

אורה: נהנתי להכיר את מימי ולשמוע את ספורה המרגש. למדתי ממנה שצריך להמשיך הלאה גם אם קשה.

מעיין: היה מאוד כיף לעבוד עם מימי ולשמוע את הסיפור שלה, הרגשתי שכל מפגש למדתי משהו חדש.

מילון

פלאחים
פלאח הוא כינוי בערבית לעובד אדמה. פלאחים הם תושבי הכפרים והעוסקים בחקלאות במו ידיהם במדינות ערב.

מוסול
עיר בצפון עיראק ובירת מחוז נינוה. העיר משתרעת על שני עברי נהר החידקל ובה חמישה גשרים המחברים בין שני עבריו. העיר נמצאת כ-396 קילומטרים צפון-מערבית לבגדד. במשך שנים הייתה מוסול מרכז לייצור הבד מוסלין. ויקיפדיה

ציטוטים

”"בסוף הכל היה טוב" “