מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור העלייה של לילי

לילי ובעלה ז"ל בצעירותם
העלייה מגיאורגיה

נולדתי בסצ'חרה' שבגאורגיה, להורים נזיקו וחיים, ולי עוד 5 אחים.

הילדות שלנו הייתה רגילה אני וגם אחי למדנו בבית הספר 10 שנות לימוד.

אבא עבד ופירנס אותנו ואמא הייתה עקרת בית. לא היינו עשירים אבל הייתה לנו ילדות מאושרת.

אחרי שסיימתי 10 כיתות, התחתנתי עם בעלי כשהייתי בגיל 18 בשידוך, מכיוון שזה מה שהיה מקובל בזמנים ההם.

שנה לאחר מכן נולד לי בן ראשון, שמו מיכאל, ואחרי שנה וחודשיים נולדה הבת, מרינה. גרנו בעיר כותאיסי העיר השנייה בגודלה בגיאורגיה. גרנו ביחד עם ההורים של בעלי,  והחלטנו לעלות לארץ בשנת 1973.

הגענו לקריית מלאכי, שם נתנו לנו דירה והיה לנו מאוד קשה שם, כי לא ידענו להתנהל בארץ מה החוקים מה מותר מה אסור מה החוקים של מדינת ישראל עד שלמדנו. בנוסף, באוקטובר הייתה מלחמת יום הכיפורים ואנחנו עם שני ילדים קטנים, היה לנו מאוד קשה, לא ידענו עברית ולא הייתה לנו משפחה, עד שהחלטנו לעבור לאשקלון לאחר שנה.

שנה לאחר מכן נולד לנו צבר ששמו דוד. כשהילדים גדלו והלכו לגן ולבתי ספר למדתי את השפה מהילדים שהיו הולכים לגנים ובתי הספר. הכרנו אנשים שעזרו לנו וגם משפחה שבאו לפנינו הדריכו אותנו ועזרו פחות או יותר כמה שיכלו.

כשדוד היה בן שנתיים וחצי, התחלתי לעבוד בבית אבות הלפרין. עבדתי שם כשלושים שנה. בשנת 2005 חליתי ויצאתי לפנסיה מוקדמת, כשאני בת 48.

הילדים גדלו והתחתנו. יש לי שני ילדים נשואים, שבעה נכדים ששתיים מהן חיילות, הנכדה הגדולה משרתת בחיל האויר והקטנה באיסוף קרבי.

לפני חודשיים בעלי נפטר וזה השפיע מאוד מאוד קשה על ההתנהלות שלי, על המשפחה על הנכדים על כולם ויש לי תמיכה מאוד מאוד גדולה מהילדים מהנכדים.

מילון

כותאיסי
כּוּתָאיסי - היא בירת מחוז אימרתי שבמערב גאורגיה, והעיר השנייה בגודלה בגאורגיה, עם 196,500 תושבים. העיר שוכנת בחלקו הצפוני של מישור קולכתי, סמוך להרי הקווקז הגדול, על שתי גדותיו של הנהר ריוני, ומרוחקת 221 ק"מ מערבית לטביליסי, בירת גאורגיה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כשהילדים גדלו והלכו לגן ולבתי ספר למדתי מהם את העברית“