מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור העלייה שלי ממרוקו

העלייה וקשייה

אנחנו משפחה בת שבע נפשות. שלושת האחים הבוגרים שלי עלו לארץ ישראל בשנת 1954 לבד, דרך הסוכנות היהודית והגיעו לקיבוץ בארץ. אחותי הגדולה עלתה ארצה אחרי כולנו בשנת 1969 כשכבר היתה נשואה. הייתי בת שנתיים וחצי כשאימי ניפטרה, אחות של אמא ששמה שבא ז"ל גידלה אותי. היתה לי ילדות קשה הייתי בודדה מאוד כי לאף אחד לא היה אכפת, אף פעם לא הרגשתי שבאמת למשהו שם אכפת יכולתי לצאת מהבית ואף אחד לא שאל או בדק.

הסבתא שגרה יחד איתנו דאגה לאוכל וביגוד. זה לא היה ברור מאליו שאלך ללמוד כי עדיין הייתי בגיל בית ספר אך נאלצתי להישאר בבית ולשמור על הילדים של הדודה שגידלה אותי. פעם הלכתי עם סבתא לבית הקברות לבקר את אמא שלי וכילדה קיפצתי בין הקברים ונפלתי על קצה אבן אחד הקברים ופתחתי את הרגל. לא היה איש שדאג לחבוש או לטפל בפציעה הזו ועד היום יש לי חור ברגל.

הייתי ילדה מאוד שובבה, הייתי מציקה למבוגרים, כמו למשל שיגעתי (בערך בגיל 10) את סבא שלא יכול היה לראות (עיוור) הגשתי לו מרק ודאגתי למלא את הצלחת שוב ושוב וסבא חשב שזהו מרק שלא נגמר… דוגמא נוספת לשובבות שלי שאני עדיין זוכרת. מים זורמים לא היה בכל בית אלא היה ברז משותף לכל השכונה ולשם היינו ניגשים לשטוף את הכלים ולהביא מים הביתה לצרכי בני הבית. יום אחד נשלחתי על ידי דודתי לשטוף את הכלים, שם פגשתי אדם מבוגר שהיה ידוע באי שפיותו , הוא נגע לי בצלחות ואני דקרתי אותו עם קוץ של דג ולכן הוא שבר לי את כל הצלחות וחזרתי הביתה בידיים ריקות.

התנאים במרוקו בסה"כ היו טובים, בתור יהודים ביום בהיר אחד הוחלט לעלות לארץ ישראל בסתר כמו רבים מהיהודים באותה תקופה , שנת 1964. השארנו את כל חפצינו  ועברנו לספרד. הייתי בת שש עשרה וחצי כשעלינו לארץ ישראל. העלייה היתה מאוד לא פשוטה ומתישה.  ממרוקו לספרד הגענו במכוניות של הסוכנות היהודית מדובר בנסיעה מאוד ארוכה, לצרפת מרסיי הגענו בהפלגה ושם היתה הפסקה של כ-10 ימים. המשכנו בהפלגה לארץ ישראל היישר לנמל חיפה. הייתי רק בת 16 לקחו אותי לקיבוץ נגבה שם גרתי כשלוש שנים בזמנו ניראה היה לי מאוד מוזר ללכת לקיבוץ (כי לא ידעתי מה זה קיבוץ) במרוקו לא היה כזה דבר. אבל אחרי כמה ימים השתלבתי והתחלתי לעבוד, התחלתי לעבוד בחדר אוכל ובמתפרה (זהו מקום שמכבסים ומגהצים) של הקיבוץ. הייתי עוזרת המון במטבח דבר שאני אוהבת לעשות עד היום. נתנו לי משפחה אומנת שאהבה אותי מאוד בכול ליבה ושמרה איתי על קשר עד לחתונתי. הקיבוץ הבא בו חייתי תקופה של כשנה וחצי היה בכפר בלום שם עבדתי בשדה, בקטיף תפוחים ובקטיף אגסים.

עשינו תורנויות מטבח, בילינו רבות על גדות נהר הירדן, פעם לא היתה בריכה בקיבוץ ובבריכות דגים היינו דגים דגים והיינו שטים על הסירות בבריכות אילו. אחרי תקופת המגורים בכפר בלום חזרתי למשפחתי שגרה בכפר סבא ועברתי לגור איתם עד לחתונה וגרתי בכפר סבא כ-36 שנה יחד עם בעלי הקמנו משפחה לתפארת שלוש בנות ארבעה נכדים אני סבתא גאה ומאושרת.

הזוית האישית

אורי: זו היתה תכנית מאוד מיוחדת חוויתי חוויה מיוחדת וזכיתי לדעת ולהכיר את סבתא מזוית קצת אחרת.

גורזט: חוויה עבורי עם הנכדה ומקווה שזה ימשיך הלאה ועוד סבים וסבתות ישתתפו בתכנית ויעבירו את הסיפור למשפחה.

מילון

סוכנות היהודית
ארגון יהודי כלל עולמי שמרכזו בישראל. לסוכנות היהודית ישנה שותפות אסטרטגית עם ממשלת ישראל ומעמדה החוקי והציבורי ייחודי ומעוגן ב"חוק המעמד" שהתקבל ב-1950. הסוכנות פועלת מכספי תרומות ובשותפות עם תורמים מרחבי העולם ומישראל. משרדה הראשי של הסוכנות היהודית שוכן בבית המוסדות הלאומיים בירושלים

ציטוטים

”דאגתי למלא את הצלחת שוב ושוב וסבא חשב שזהו מרק שלא נגמר...“