מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור העליה שלי

צבי והנכדים אריאל ואלעד
צבי ואנקה ביום חתונתם
העליה לארץ ישראל

שמי צבי, נולדתי נולדתי בשנת 1949 בביאלה שבפולין, וחייתי שם עד גיל 5.

בשנת 1955 עליתי לארץ ישראל ישירות לעיר קרית גת. עליתי עם סבתא ואבא, הורי נפרדו עוד בילדותי. בקריית גת גרנו בפחונים שהיו בשדרות העצמאות. בגיל 6 הלכתי לבית הספר בפעם הראשונה.

לאחר כמה שנים עברנו דירה לבניינים ארוכים שנקראו "רכבות" ברחוב הרימון. אז כבר הקימו את בית ספר "שפרינצק" ועברתי ללמוד שם. המורה הראשונה שלי הייתה דליה קרביצקי. בתחילת שנות ה-60 עברתי ללמוד בבית הספר "עליות" בקרית גת. במשך כל השנים עד לצבא ביליתי עם חברי לכיתה. היו אז הרבה פעילויות חברתיות מטעם העירייה, ההסתדרות, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר.

בשנת 1966 התגייסתי לצבא ושרתי 3 שנים בחיל האויר. לאחר שחרורי טסתי לארה"ב למשך חצי שנה, שם התגוררתי עם סבתא והדודים. נהניתי מאוד לטייל בארה"ב, ראיתי עולם, אך מאוד התגעגעתי לארץ ישראל, איך אומרים???? " אין כמו ארץ ישראל הטובה והקטנה".

כשחזרתי לארץ ישראל הכרתי את אשתי, אנקה.

בשנת 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים, התגייסתי כמו כולם, הגעתי למחנה נתן בבאר שבע ומשם לקחו אותנו במשאיות לסיני, עלינו לטנקים והצטרפנו ללחימה. היו קרבות קשים. כשהגענו לתעלת סואץ, שניים מחברי נפלו בקרב מול עיני. הגענו לעיר סואץ ושם נלחמנו. אחרי חצי שנה השתחררתי מהצבא, ובשנת 1974 התחתנתי עם אנקה ונולדו לנו 3 ילדים. עבדתי בכמה מקומות עבודה כדי לפרנס את משפחתי.

בגיל 60 נודע לי שיש לי עוד שני אחים שלא ידעתי על קיומם. הדבר נודע לי דרך חבר של אחי שעלה איתי לארץ. בדרך זו יצרתי קשר עם אחי הנוסף, עם אחי השני כבר לא הספקתי ליצור קשר מאחר שנודע לי שהוא נפטר. כשאחי ה"חדש" ואימי עלו לארץ חידשנו איתם את הקשר ועד היום אני בקשר עם אחי "החדש".

כיום יש לי 3 נכדים חמודים שאני גאה בהם ומקווה לראותם גדלים ומגיעים רחוק.

הזוית האישית

צבי: תודה על הזכות להשתתף בפרוייקט שחיזק מאוד את הקשר ביני לבין נכדי

מילון

"אין כמו ארץ ישראל"
אהבה וגעגועים לארץ ישראל

ציטוטים

”"תגדלו ותגיעו רחוק"“