מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור המשפחה של סבי יעקב כהן

תעודת הזהות של סבא יעקב כהן מתוניס
סבא יעקב ואני נעם כהן
הכנת דרכונים ותעודות זהות בסתר ליהודי תוניס כדי שיוכלו לעלות לארץ

שלום, אני נעם. אני רוצה לספר לכם את סיפור חייו של סבי. לסבי קוראים  יעקב כהן, הוא נולד בטוניס בתאריך 19.6.33 למשפחה דתית אמידה. במשפחה היו  שמונה ילדים, מהם שישה בנים ושתי בנות. בבית סבי דיברו ערבית צרפתית ואיטלקית. סבי ילד שלישי במשפחה.

השכונה בתוניס הייתה מעורבת ערבים יהודים ואיטלקים, היה לאבא של סבא שלי ארבע חנויות בתוניס. בהיותו ציוני, עזר סבא רבא ליהודי תוניס: לכל מי שלא הייתה לו תעודת לידה ותעודת זהות – הוא המציא להם את התעודות הנדרשות לעלות ארצה. סבי זוכר את אחיו הבכור עוזר לאביו בעסק, ומכין דרכונים בסתר ליהודים, שרצו לעזוב בתקופת מלחמת העולם השנייה. בעצם בדרך זו הוא הציל יהודים רבים. לאחר שהרגיש שהשלטונות חושדים בו, לא הייתה לו אפשרות להמשיך ואז אחיו הגדול הציע לו להפסיק עם זה ולעלות ארצה להצטרף לילדים שלו.

תעודות של סבא מתוניס

בגיל 14 בשנת 1949, עלה סבי לישראל עם שני אחיו הקטנים, ניסים בן 12 ומשה בן 11, במסגרת עליית הנוער מתוניס לישראל. דרך תנועת הנוער בני עקיבא והיו להם קשיים רבים. הם עלו באמצעות אוניה, כשהם לבד וממש מתגעגעים להוריהם. כשהגיעו לארץ, הם התקבלו לבית ספר החקלאי "מקווה ישראל" במרכז הארץ ולמדו חקלאות ועוד מקצועות.

סבא והאחים שלו לא ראו את ההורים במשך שלוש שנים. בשנת 1951 ההורים הגיעו לישראל ונקלטו בבית עולים בנהריה. המחנה היה דומה למחנה צבאי עם הרבה אוהלים שגרו בהם העולים. בקיץ היה חם מאוד ובחורף היה קר מאוד. המצב היה קשה מאוד בלי חשמל ובלי תנאים מינימליים, התאורה היחידה שהייתה פנס ונפט. אחד האירועים הקשים שהיו שם היה כשאחיו הקטן של סבא נפל מידיה של המטפלת שלהם שהסתירה זאת מאמם. כתוצאה מכך האח התעוור והיה משותק עד יום מותו.

בשנת 1952 עברו לגור ברחובות בכפר זרנוגה, שם הקימו משק עופות, פרות, מדגרה, ואפרוחים. לאחר מכן סבא התגייס לצבא ולחם במלחמת סיני ובכל שאר המלחמות.

לאחר השחרור התקבל לעבודה בסוכנות היהודית כמדריך חקלאי בנגב המערבי במושב מבטחים. לאחר כמה שנים עזב את העבודה ועבר לעבוד בנמל אשדוד. בשנת 1963 הכיר את סבתי פריאל באמצעות זוג שכנים סוזן ורפאל. הם גרו בקרית משה ברחובות. באותה תקופה קראו לשכונה "זרנוגה ". בדצמבר שנת 1964 התחתן "בבית הכנסת הגדול " בתל אביב. מכיוון שסבא הגיע ממשפחה דתית, הוא הוא הגיע על הקטנוע שלו בנפרד וסבתי במכונית עם משפחתה.

לאחר שסבי עבר לעבוד בנמל אשדוד הם עברו להתגורר באשדוד. נולדו לו ארבעה ילדים- שתי בנות שתי בנים, אבא שלי הוא ילד מספר שלוש אחרי שתי בנות. בשנת 1970 לאחר שסבתי רצתה לחזור לגור ליד משפחתה הם חזרו לגור ברחובות. כעבור מספר חודשים עברו לביתם הקבוע ברחוב הבושם ברחובות.  אחרי 40 שנה בעבודה בנמל יצא לגמלאות. יש להם כיום 11 נכדים, אני נכד מספר 10. היום כגמלאי סבא מתנדב ועוזר לילדים שלו במסירות רבה במשרה מלאה.

הזוית האישית

סבא יעקב: אני נהניתי מאוד מהתכנית, ולבלות עם הנכד המקסים שלי ולהשמיע באוזניו סיפורים אודות העבר שלי, אותו הוא שומע בפעם הראשונה.

נעם: סבי איש רב פעלים, יש לו ידע רב בתחומים רבים ואני נהנה לשהות במחיצתו וללמוד מחוכמת חייו וניסיונו בחיים. מאחל אני לסבי אריכות ימים, בריאות איתנה, שמחה והנאה מילדיו ונכדיו והרבה נחת.

מילון

אמיד
מעמד כלכלי גבוה, שיש להם כסף.

מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל
מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל. בית הספר הוקם על ידי קרל נטר בשנת 1870, ממזרח ליפו, דרומית לדרך יפו-ירושלים. כיום לומדים בבית הספר 1,500 תלמידים, והוא מוגדר כבית ספר ל"לימוד מדעי הטבע הסביבה והביוטכנולוגיה הנשענים על המשק החקלאי". המוסד חולש על שטח של כ-4,000 דונם. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”בהיותו ציוני עזר ליהודי תוניס והמציא להם את התעודות הנדרשות לעלות ארצה.“