מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור המלחמה של סבא שלי, חיים

אורי וסבתא זהבה
ינון ודובב משחקים כדורגל
נקודות מבט שונות לאותה מלחמה

שמי אורי בירן, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי. אני מתעדת את מלחמת יום כיפור בחייהם של סבא וסבתא, כל אחת מזוית ראותו.

מנקודת המבט של סבתא שלי זהבה

ביום כיפור בשנת 1973 התארחנו בתל אביב. היינו בעלי, חיים, שהתארח אצל ההורים שלו ביד אליהו ליד בית השריון ואני הייתי בהריון, והבן הבכור שלנו, ינון שהיה רק בן שנתיים. זה היה בערב שבת, התחילה תנועה חזקה שלא אופיינית ליום כיפור וחיים הרגיש שמשהו רע מתרחש… התחילו גיוסים ודיבורים על מלחמה, וביום כיפור בבוקר חיים גוייס ונסע לכיוון דרום (מצרים).

ביום כיפור בשעה 14:00 נשמעה אזעקה וינון הפעוט התחיל לצעוק "א-מ-ב-ו-ל-נ-ס  א-מ-ב-ו-ל-נ-ס"….. זו הייתה קריאת הפתיחה למלחמה, ואיתה התחילה גם הדאגה. חיים לא הגיע הביתה תקופה ארוכה ומדי פעם הגיעה שיחת טלפון קצרצרה. כל התקופה הזאת חיינו ליד מקלטי הרדיו והטלפונים ואספנו כל שביב של מידע.

בשישי לדצמבר, חודשיים אחרי פרוץ המלחמה, הרגשתי צירים חזקים לקראת הלידה של בננו השני, דובב, אבא של אוריקי. התקופה של הלידה הייתה מאוד סמלית מכיוון שבו זמנית הייתה לידה חדשה ובצד השני את המלחמה ומוות.

הילדים שלנו

מה שסבא שלי סיפר

בגלל יום כיפור והקושי בהגעה נאלצו המפקדים לבקש מתנדבים. היות וחשתי עד כמה גורלי יום זה, התנדבתי למרות שלא הייתי חייב. לא עברה שעה קלה והיינו על הזחל"ם שהועמס בכל הציוד והתחלנו בנסיעה קשה ביותר על השרשראות לכיוון מעבר המיתלה בסיני.

במעבר זה, במלחמת סיני בשנת 1956, טמנו המצרים מלכודת מוות לצנחני צה"ל שצנחו במקום ורבים מהם נהרגו. כשהיינו במיתלה הפגיזו המצרים באש תופת על ידי מטוסים תותחים וטנקים וגרמו להרוגים. לאחר שלושה ימים של קרבות ניתנה הפקודה להתקדם לכיוון תעלת סואץ.

בתאריך 16.10.73 קיבלנו פקודה לחצות את התעלה על גשר שנקרא ׳גשר זחלילים׳ שהיה מונח על גבי סירות. עם סיום החצייה בשעת ערב, ההפגזה לא פסקה ואנו התחפרנו בשוחות (בורות) שפגזי המרגמה יצרו. הפקודה שהגיעה למחרת הורתה לנו לנסוע במהירות לכיוון דרום לנחל עדבייה והרי ג'בל עתקה, כדי לחסום דרך מילוט של הארמיה השלישית המצרית לכיוון קהיר.

עברו מספר ימים בהם החלו שיחות על הפסקות אש. ביום זה הגיח לפתע מטוס מיג מצרי בודד שטייסו זיהה בוודאות את תפקידו של הזחל"ם שלנו. תפקידנו היה להזעיק סיוע אווירי. המטוס צלל לעברינו, ירה במקלעים ופגע בשני אלחוטנים מפעילי ציוד קשר. הנהג קפץ והסתתר מתחת לזחל"ם ואני, שהייתי צפן (שולח הודעות מוצפנות עם קודים מיוחדים) – מזוודת ברזל עם חומר הצופן הייתה קשורה לידי. כדי לברוח מהזחל"ם קפצתי בכוח אדיר החוצה והמזוודה נתפסה באחד ממכשירי הקשר וברכי פגשה את דלת הפלדה האחורית ורוסקה, אך נשארתי תלוי על הדלת. הטייס המצרי היה משוכנע שפגע בי ואז נעלם. אמנם זו פציעה שנחשבת קלה, אך היא מלווה אותי עד היום.

הזוית האישית

הנכדה אורי: בשבילי זו הייתה חוויה יוצאת דופן לעשות עם סבתא משהו אחר, שאני בדרך כלל לא עושה איתה… למדתי על סיפור החיים של סבא, על איך אבא שלי הגיע לעולם באמצע מלחמה, על ההתמודדות שלה עם הלידה ועם תינוק בבית בן שנתיים. המפגש של סבתא בבית הספר יחד עם כל החברים והחברות גם היה מאוד מרגש, אף פעם סבתא לא ביקרה או ראתה את המורים שלי. בהתחלה זה היה מאוד מוזר אבל מהר מאוד כולם התגבשו והיה ממש כיף. התכנית הזו גרמה לי להכיר את סבתא שלי יותר טוב, ואני מאוד שמחה על כך.

סבתא: התכנית המשותפת ועבודה במסגרת של 'נכדה וסבתא' היה עבורי חוויה ענקית. זו הייתה בשבילי הזדמנות לפגוש את אורי בסביבת מורים וחברים ולהכיר דרכה את עשייתה במסגרת בית הספר ואת סביבת הלימודים שלה. זו הייתה הזדמנות לפגוש פנים אל פנים ולאהוב את מה שהיא… גם מחוץ למפגש המשפחתי. רעיון נפלא של חיבורים מסוג אחר! מאוד נהניתי! אהבתי ואוהבת!

מילון

זחל"ם
ראשי תיבות של "זחלי למחצה", הוא כלי רכב אזרחי או רכב קרבי משוריין המונע באמצעות שני זחלים מאחור וזוג גלגלים בחזית להיגוי.

מעבר המיתלה
מעבר יבשתי בין שני רכסי הרים במערב חצי האי סיני. אורכו של המעבר הוא 32 קילומטר וכיוונו הכללי הוא מזרח-מערב. קצהו המערבי נמצא כ-35 קילומטר ממזרח לתעלת סואץ. חשיבותו של המעבר נובעת מהיותו אחד משני המעברים היחידים המאפשרים תנועה רכובה מחלקה הדרומי של תעלת סואץ אל מרחבי חצי האי סיני. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”התקופה של הלידה הייתה מאוד סמלית מכיוון שבו זמנית התקיימו לידה חדשה ובצד השני מלחמה ומוות“