מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור הישרדותו של זליג רזניק

זליג שורד את השואה ומצליח להגשים את חלומו לעלות לישראל ולבנות בה את ביתו.

זליג רזניק נולד ב-1908 בז'וכנובקה ברוסיה הלבנה ונפטר ב-1993 בתל מונד בישראל.
במזרח אירופה זורם לו נהר. שם הנהר ניימן. מוצאו של הנהר בביצות בבילורוס (רוסיה הלבנה), מהן הוא לוקח את מימיו ונושא אותם צפונה לים הבאלטי. בדרכו הוא עובר ליד כפר קטן ז'וכנובקה שמו, שם נולד זליג לפני 104 שנים להוריו יוסף צבי וטייבע רזניק. לאביו יוסף צבי היו אלה נישואים שניים, ארבעה ילדים היו לו מאשתו הראשונה ועוד חמישה ילדים מאשתו השנייה טייבע, שהייתה גם אימו של זליג, שהיה הצעיר בבניו של יוסף צבי. את ילדותו העביר זליג ליד הנהר בחווה שניהל אביו. "הבית היה כארמון עם מרפסת ארוכה שפנתה לצד הנהר…דרך הנהר הובילו את העצים שנכרתו מיערות החווה. החיים היו כמו גן עדן עלי אדמות…". אבל אחרי כמה שנים מאושרות אסרו השלטונות הקומוניסטים על היהודים לעסוק בחקלאות ומשפחת רזניק נאלצה לעזוב את החווה ולעבור לעיירה הקטנה ז'טל, עיירה יהודית, יותר משני שלישים מתושביה היו יהודים. למשפחת רזניק היה שם בית גדול ויפה אבל בזיכרונותיו כותב זליג : "זה לא היה כמו בכפר..הרבה אנשים … שם הייתי ילד אחד קטן עם הרבה אחים ופה יש המון ילדים… הבתים קטנים זה ליד זה ללא עצים ומדשאות". שזליג היה כבן ארבע אימו נפטרה ואביו נשא אישה שלישית – אימא חורגת לזליג… שהתנהגה בדיוק כמו אימא חורגת והציקה לצעיר בניה של בעלה. "לאבא שלי לא היה זמן וסבלנות לדאוג לילד הקטן שלו. האימא החורגת והאחים והאחיות לא התייחסו אליי כמו לילד קטן ….שלושת אחיו הגדולים מלכה , חיה ומאיר, נסעו לאמריקה והקימו את משפחותיהם שם…". אחותו הבכורה דבורה שהתחתנה בינתיים עברה לגור בעיירה סמוכה נוביילנה, נולדו לה חמישה ילדים. לאה, הייתה השלישית מביניהם. ועוד נחזור אליה! "אהבתי מאוד לבקר את אחותי בעיירת הנופש שבה התגוררה עם חמשת ילדיה…" . כמו רבים מבני דורו, בין שתי מלחמות העולם, ניתפס זליג לציונות. היה חלוץ והלך לעבור הכשרה בקיבוץ. רעיונות האחווה והשוויון של המהפכה הקומוניסטית קסמו לזליג הצעיר והוא הצטרף למפלגה והיה פעיל בשורותיה,מה שגרם לפולנים להכניס אותו לכלא. שנתיים וחצי ישב זליג בכלא הפולני. לאחר שחרורו מהכלא הצטרף לפעילות הציונית. היה ב"חלוץ" ובהכשרה קיבוצית. הוא התכונן לעלות לארץ. זליג אפילו קיבל סרטיפיקט לעלות לארץ ישראל. הוא לא הצליח לממש אותו בגלל קשיי פרנסה שאביו (שזליג היה צעיר בניו!) נקלע אליהם. זליג התגייס לפרנסת המשפחה, ועבד בחטיבת והובלת עצים ביערות. "אהבתי לעבוד ביער. לרכוב על הסוסים ולהשיט את הרפסודות הגדולות". את לאה , בתה של אחותו הגדולה דבורה, אתם זוכרים? הבטחנו לחזור אליה! לאה בת אחותו הפכה להיות אשתו… וזליג הדוד הפך לבעל. התחלתי לחזר אחרי לאה כשהייתה ילדונת צעירה. חיכיתי לה בסבלנות עד שהתבגרה והפכנו לזוג. נישאנו ב-1938 וגרנו בנוביילנה עיירת הנופש שבמחוז נובוגרודק".ב1939 כשהרוסים נכנסים לנובליינה. זליג "הקומניסט" מקבל משרה במנהלת בית החולים המקומי. שנה לאחר מכן נולדה צבייה – הבת הבכורה. בשנת 1939 הגרמנים פלשו לפולין והתחילו להתקרב לאזור נובוגרודק. זליג הבין מיד שצריך לברוח. הוא אמר שיש רכבת אחרונה שיוצאת וצריך להימלט מיד וללא שהייה. רק חלק מבני המשפחה הצטרפו אליו. "לאה לא רצתה לברוח אבל לי הייתה תחושה חזקה שזה מה שצריך לעשות! והתעקשתי! קשרתי את צביהל'ה למותני ואמרתי "אני הולך"… גם הוריה של לאה הצטרפו. אולם בשלב מאוחר יותר החליטו לחזור מפני שסבא שכח לקחת את הטלית והתפילין. הם אמרו " לנו הזקנים לא יעשו כלום", הם היו בני חמישים… והם חזרו לנובליינה. "כמה תמימים הם היו… לא שיערו כמה רוע יש בעולם". זליג ואלה ממשפחתו שהצטרפו אליו עלו על הרכבת האחרונה מזרחה. בנקודת המעבר לשטח הרוסי נעצרה הרכבת כי לא התירו לה להמשיך בדרך. זליג קנה סוס עם עגלה וכך המשיכו בדרך. כשהם מתקדמים בלילות ומחפשים מקום מסתור ביום. תלאות רבות עברו ולא פעם היו בסכנת חיים. הגרמנים הפגיזו, הגויים הלשינו, היו להם קשיים במציאת מזון ופעם אחת נגנב הסוס וזליג נאלץ להתרוצץ בכפרים ולחפשו. "קראתי לו "שיבק" בוקר אחד גנבו אותו ונשארה רק העגלה התחלתי לחפש אותו, הייתה לנו שריקה מיוחדת, והוא ענה לי. בלילה באתי לאיכר עם מקל מכוסה בד שהכרזתי עליו רובה – קיבלתי את הסוס חזרה!"
1944-הכיוון היה מזרחה – לרוסיה. כשהגיעו לרוסיה התיישבו במחוז אוזבקיסטן. זליג גויס לצבא בתפקיד מנהלי והמשפחה עברה לעיר טשקנט. כאן נולדה הבת השנייה – חיה. 1945כשהמלחמה נגמרה זליג וכל בני המשפחה שהיו איתו, עזבו את אוזבקיסטן וחזרו לפולין. שם נודע להם שכל בני המשפחה שנשארו בעיירה נרצחו ע"י הגרמנים. גם הוריה של לאה, דבורה ומיכאל רוז'נסקי שחזרו לקחת את הטלית נרצחו ומקום קבורתם לא נודע. השם יקום דמם!במשפחת רוזינסקי נרצחו: ההורים מיכאל ודבורה והאחות בריינה. במשפחת רזניק נרצחו האח יצחק האחות יהודית, בעלה חיים פפה ושלושת ילדיהם, טייבלה,לייבלה וראובלה הדוד מאיר וולפוביץ ואשתו שרה וחמשת ילדיהם: אשר, ברוך, ברל, רחל, וזליג. הגיס גודל פפה, אשתן חנה ושלושת ילדיהם.
בשלב מאוחר יותר עברו לגרמניה למחנות עקורים, בשברצונבורגן וקאסל. באותה תקופה זליג הרבה לעסוק בענייני ציבור ובמפלגת הציונים הכללים. ארבעה מחנות עקורים עוברים זליג אחיו ומשפחותיהם בדרך לארץ ישראל.
ב1948-כשהכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל, גם במחנה הפליטים חגגה משפחת רזניק בריקודים. למחרת היום לקח זליג את משפחתו ויצא לדרך- לארץ ישראל ! אבל הדרך עוד הייתה ארוכה ועברה במרסיי שבצרפת, שם חיכו לאונייה שתיקח אותם לישראל. עשרה חודשים ישבה משפחת רזניק במחנה העולים במרסיי הם הגיעו לחיפה באונייה " נגבה " שנה לאחר הקמת מדינת ישראל. אבל עדיין לא מלאה סאת היסורים, במעברת בית-ליד הם שוכנו באוהלים והמתינו לסידור קבע. התנאים במעברה היו לא קלים בעיקר החום הבלתי נסבל לאנשים שזה עתה הגיעו מאירופה המושלגת .
זליג מקבל מסמך ובו כתוב: "בזה אנו מאשרים שהחבר זליג רזניק הוא ציוני ותיק… …מבקשים אנו את מוסדותינו בארץ לסייעו בקליטתו ולהושיט לו יד עזרה". לאחר כמספר חודשים במעברה, זליג השיג לבסוף עבודה במושב חרות, שבגוש תל-מונד וניהל את הצרכנייה ואחר כך את המחסן הטכני. בחורף הראשון שלהם בארץ בכלל ובחרות בפרט ירד שלג והם כבר הרגישו כמו באירופה . שלושים ושתיים שנה בשלג… בסתם גשם, בחמסין… ובשרב, היה זליג מגיע למחסן ומנהל אותו ביד רמה ובזרוע נטויה. במקביל קרוב למושב. בבית קטן עם משק עזר בתל מונד, שתל זליג עצי פרי, גידל ירקות, וגידל תרנגולות ואווזים. " ביתי ומשפחתי, – הדבר הכי יקר לי בחיים."ואחרי שלוש שנים לשהותם בארץ שכבר כמעט נחשבו לוותיקים. נולדה למשפחת זליג הצברית הראשונה הבת השלישית אני– דורית. ומכאן כבר הסיפור רגיל, הילדות גדלות… מסיימות את התיכון… הולכות לצבא… מתחתנות… נכדים… וכמעט נינים, ככה זה שמזדקנים… ובשנת 1988 חגג זליג את גיל הגבורות ויצא לפנסיה – בן 80 ובגיל 86 הלך זליג לבית עולמו שבע מעשים ונכדים. ועל זה , זליג, נאמר אנחנו עבורך, "ניצחת אותם!"

מילון

קומוניזם
קומוניזם היא שיטה כלכלית־חברתית המוגדרת כבעלות מוחלטת של החברה על הנכסים השונים שלה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי ניכר וללא קיומה של מדינה. מונח זה הפך לנפוץ בזכות פרסום ספרם של קרל מרקס ופרידריך אנגלס, המניפסט הקומוניסטי, שתיאר את הקומוניזם כשלב הבא בהתפתחות החברה האנושית, אשר יביא לפתירת מצוקות האדם שנגרמו על ידי השיטה הקפיטליסטית. שלב חשוב בתהליך ההגעה אל הקומוניזם הוא קיומה של המדינה הסוציאליסטית, הקומוניזם בצורתו המלאה (קומוניזם טהור) כנראה לא יושם מעולם.

ציטוטים

”ביתי ומשפחתי, - הדבר הכי יקר לי בחיים“