מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור הילדות של ברוך גבריאל

סבא ברוך איתי עם אחותי ועם אחי
סבא ברוך במהלך שירותו הצבאי
תיאור ילדותו של סבי ברוך גבריאל

ההורים רצו לקרוא לבן שלהם בשם מקורי ושם מהתנ"ך, שם שהיו קוראים רק לבן בכור שם החיבה שנתנו לי פעם הוא ברוכי. רוב שמות המשפחה והשמות הפרטיים מהתנ"ך ושם המשפחה הוא על שם המלאך גבריאל.

נולדתי בצפון עיראק בעיר סלמנייה ב-1943. העלייה הייתה בשנת 1950 כשהגיעו שליחים מהארץ והודיעו לנו על העלייה, השמחה הייתה רבה עזבנו את כל הרכוש והבתים ועלינו לארץ. עלינו עם מטוסים בעלייה בשם עזרא ונחמייה וכשהגענו לארץ שמחנו שרנו ורקדנו. מיד עם ההגעה למעברת יקנעם גרנו באוהלים ואחר כך בפחונים עם כל התנאים הקשים אף אחד לא התלונן והכל התקבל בשמחה. עם העלייה היינו שלושה אחים ואחות ובמשך הזמן נולדו עוד שני אחים ואחות, סה"כ שבעה.

בעיראק אבא שלי היה מנהל חשבונות ואמא עקרת בית. ואחרי העלייה לארץ אבא עבד בסולתם והיה חבר מועצה במשך 25 שנה. השפות שדיברנו בבית הם ארמית ובעקבות העבודה של ההורים עם תושבי המקום דיברנו גם כורדית. בעיראק (היכן שגדלתי) גרנו בבנין בצורת ח' עם עוד 2 משפחות גודל הבית בערך 70 מטר בתוך הבית אגף אחד גרו סבא וסבתא 2 דודות ודוד ובאגף השני גרו אבא אמא ושלושה אחים ואחות. בעיירה היה רובע יהודי שבו היו 2 בתי כנסת שחוץ מתפילה שימשו למפגשי קהילה.

את הבר מצווה שלי חגגו בבית הכנסת והשתתפו בה כל תושבי העדה. בחוץ לארץ למדתי בחדר ובארץ למדתי בבית ספר עממי. ומכיתה ז' למדנו בתיכון ביקנעם מושבה. אהבתי מתמטיקה, הנדסה, תנ"ך ולא אהבתי היסטוריה. בילדות עבדתי ביקנעם מושבה בחקלאות בשביל עזרה בכלכלת הבית. גדלתי בבית דתי בחוץ לארץ וחגגנו את כל החגים והאירועים במסגרת השכונתית. בארץ במשך תקופה די ארוכה המשכנו באותם המנהגים. במשך הזמן קיבלנו חלק ממנהגי שאר העדות מסביבנו, אבל בכל זאת שמרנו על מנהגי העדה והמסורת עד היום הזה.

בילדות היינו משחקים בדרך כלל משחקי כדור תופסת, מחבואים ומאוחר יותר גם ריצה וקפיצה לרוחק. בילדות הייתי בהרבה תנועות נוער צופים, הנוער העובד וגדנ"ע. אחד החלומות שלי היה לסיים בהצלחה בית ספר תיכון ולהתגייס ליחידה מובחרת בצה"ל וחלק גדול מהשאיפות התגשמו. אני וסבתא הכרנו עוד בשכונה ביקנעם והתחתנו באולמי וינזור בחיפה. בילדות אהבתי מאד מוזיקה וכדורסל והייתי בחוג לנגרות. אחרי הלימודים התחלתי לעבוד בסולתם לתקופה קצרה ולאחר מכן עבדתי כנהג משאית. במשך השנים הקמתי חברת הובלות שקיימת עד היום.

הזוית האישית

עמית דושינסקי: נהנתי לעבוד עם סבי ולהכיר את עולמו.

מילון

יפרח
עלי גפן ממולאים

ציטוטים

”השפה שדיברנו בבית היא ארמית“