מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור החיים של סבתא סימה אדרי

סבתא סימה אדרי ונכדתה שובל אדרי
סבתא סימה ביום חתונתה עם הוריה דליה ואשר
סיפור הבין דורי בהשתתפות סבתא והנכדה שובל

שובל מתעדת את סיפור החיים של סבתא סימה

ההורים של סבתא סימה, דליה ואשר סבג, יצאו ממרוקו מהעיר טנג'יר בשנת 1952 ונסעו דרך מרסיי שבצרפת עם האחיות זהבה ועליזה. בדרך ההורים נאלצו לרדת מהאנייה על מנת שאמא של סבתא ז"ל תלד את בתה רחל. אמא של סבתא מספרת על העוני שהיה במרוקו עד כדי כך שלא היו בגדים לתינוקות בבית החולים ועטפו את התינוקות בצמר גפן ומסרו אותם להורים.

בשנת 1952 ההורים של סבתא הגיעו לארץ ישראל באנייה לנמל חיפה ומשם הועברו לישוב צמח שליד הכנרת. הם גרו בצריפים עם מקלחות  ושירותים משותפים. בשנת 1953 נולד האח ציון בבית ולא בבית חולים. בשנת  1955 היו אמורים לפנות את התושבים בצמח ולפזר את ההורים בכל מיני מקומות: המשפחה עברה לכפר פוריה. אבא של סבתא עבד בקיבוץ אפיקים שהיו מגדלים בו בננות ותמרים בשפע. הוא ידע לעבד את האדמה בפוריה והיו להם הרבה ירקות, תרנגולות בלול וכבשים לצורך אכילת עופות, ביצים ובשר.

בשנת 1958 סבתא סימה נולדה בבית החולים פוריה ונקראה על שם סבתה. סבתא זוכרת שבשנת 1959 הסורים ירו עליהם רקטות והם היו מתחבאים ב"שוחות" – זה היה מקום להגנה, כמו מקלט. המבצע נקרא "טאופיק".

במשפחה של סבתא סימה היו 9 ילדים, 5 בנות ו-4 בנים. את שנות ילדותה הראשונות עשתה סבתא סימה בכפר פוריה ושם הלכה לגן-ילדים. בשנת 1962 עזבה המשפחה את המקום לכיוון יפו. הוריה העדיפו להתרחק מההפגזות  כדי לא לסכן את החיים.

ביפו סבתא המשיכה ללכת לגן ילדים עוד שנתיים ואחר-כך לבית ספר יסוד "רשי". בשל חוסר מקום לאכלס את כל התלמידים, הצעירים למדו בבוקר והבוגרים יותר החלו את לימודיהם בצהריים עד אשר נבנה בית ספר מתאים בשם "מצודת ציון", שם סבתא למדה עד כיתה ח' ומשם לתיכון בתל- אביב. ביפו הכל היה שונה וחדש, פחות ירוק, בית גדול עם חצר, חיי חברה בשכונה, שזה אומר משחקים ברחוב: גולות, קלאס, חבל, 5 אבנים, 3 מקלות ועוד. אחר הצהריים סבתא והאחים היו מבלים במועדון "תקוותנו" שאחות הגדולה של סבתא הייתה בו רכזת. יש לסבתא זכרונות טובים מהמקום בו הכינו שעורי בית, שיחקו משחקים חינוכיים ומשחקי חברה ויצאו לטיולים.

בחופש הגדול נסעו הילדים לצפת לסבים ולסבתות של סבתא ולדודים ובני הדודים והם ביקרו אצלם ביפו. הבית שבו גרו היה בית מכניס אורחים בעיקר למשפחה שגרה בצפון הארץ. זכורים לסבתא השבתות והחגים בביתם שקדמו להם הכנות רבות שהילדים לקחו בהם חלק: שולחן ערוך, נרות דולקים, קידוש, חלות שאמא של סבתא אפתה, שירי שבת ואוכל שהאמא הכינה לכבוד שבת קודש.

סבתא סיימה תיכון ועבדה בחברת בזק שנים רבות, נישאה והתגוררה בבת ים ונולדו לה שני ילדים מקסימים: אייל ואורטל שהם כל עולמה. יש לסבתא חמישה נכדים. היום היא בפנסיה ועובדת בהשגחה על בחינות בגרות.

סבתא סימה וחמשת נכדיה

הזוית האישית

סבתא סימה: "כל מה שתיארתי על הילדות היה להגיע לדבר היפה הזה שקוראים לו שובל שהיא הנכדה הבכורה בנכדי".

מילון

מבצע "תאופיק"
תקופה שהסורים ירו על הישובים בצפון והתושבים התחבאו בשוחות ואז היתה פעולה של צה"ל על הכפר "תאופיק" להפסקת הירי.

ציטוטים

”הבית שבו גרו היה בית מכניס אורחים “