מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור החיים של סבא דוד

עם נכדי המקסים איתמר
עם אחי ליד הצריף במעברת קרית נחום, 1952
החיים במעברה

שמי דוד בר לב. נולדתי בתאריך 22.9.1948 בבגדאד. עליתי לארץ עם משפחתי בבשנת 1951 .אני גר בגבעת אלה ועובד במערכת הביטחון כמהנדס בטיחות.

סיפור חיי

העלייה לארץ התאפשרה בצוהר שפתחה ממשלת עיראק ובו אפשרה ליהודים לעזוב את עיראק ולעלות לישראל. החלטות קשות עבור היהודים שקיבלה ממשלת עיראק כללו שלילת האזרחות, החרמת כל הרכוש, אפשרות לעזוב את עיראק עם תיק קטן ובו מספר פרטי לבוש בלבד.

בהגיענו לישראל היו קשיים של קליטה בארץ שזה עתה קמה. ארץ עניה שאין בה תעסוקה ואין מספיק מזון עבור תושביה. קיבלנו אוהל ומיטות סוכנות עבורם נדרשנו לשלם. גרנו במעברת אוהלים בכפר חסידים, בשדה תירס שהוכשר כמעברה ובו הקימו שורות רבות של אוהלים לאכלוס המשפחות. אחרי שנתיים באוהל עברנו לצריף עץ במעברת קרית נחום ליד קרית אתא. שם גרתי עם משפחתי עד גיל 10. בתקופה זו במדינה היה משטר צנע. המדינה חילקה פנקסים ותלושים והוקצו כמויות מזון לכל נפש. אחי ואני עמדנו לעיתים קרובות בתורים ארוכים בהמתנה לקבלת המזון.

לאחר פינוי המעברות בשנת 1958  גרתי בקרית אתא בבית ובו גינה ועצים, אותם שתלתי בעצמי. למדתי בפנימיה צבאית ואת שירותי הצבאי עשיתי בחיל החימוש בצמוד לטנקים. השתתפתי במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. בבסיס הצבאי פגשתי חברה מתקופת הילדות וכעבור שלוש שנים הפכנו לזוג נשוי. נולדו שתי בנותינו וחמשת הנכדים שלנו.

השנים המשמעותיות בחיי היו שנות הילדות, תקופה בה המדינה הייתה עניה ללא יכולת לספק לתושבים העולים מקור פרנסה ובית מגורים ראוי ויציב. יחד עם זאת, לא הייתה קיימת תחושת מחסור או תחושת עוני של התושבים – לכולם לא היה. וכך בעצם לא היה פער של מעמדות או של עשירים ועניים. כל משחקי הילדות היו משחקי רחוב. כאשר היה מחשיך הילדים היו מתאספים מתחת לפנס הרחוב שהיה המקום המואר היחיד בסביבה.

גרנו בצריף עץ, השירותים היו ציבוריים במרחק של עשרות מטרים מהצריף. בחורפים היו חוויות של בוץ וגג דולף, לא היו טלפונים וטלוויזיה. בחלוף 7 שנים במעברה עברנו לבית מגורים בנוי קבוע בקרית אתא. בית הספר "גורדון" בו למדתי היה במרחק הליכה. חברת הילדים השתנתה, למדתי בכיתה עם החברים החדשים: צברים ילדי ותיקים, החברות נוצרה מיד ללא שום פערים. היו לנו הרבה שעות פנאי אותן בילנו בתנועת הנוער העובד והלומד כולל טיולים בחופשות ומחנות עבודה בקיבוצים.

לאחר הלימודים והצבא התחלתי לעבוד במערכת הביטחון. ב-50 השנים של עבודה מעניינת ומאתגרת הייתי שותף לפרויקטים גדולים אשר הידוע ביניהם הוא "כיפת ברזל". קיבלתי פרסים רבים, כולל אות נשיא המדינה אותו קיבלתי משמעון פרס.

הילדות המקסימה והמחשלת הכינה אותנו להמשך החיים: פנימיה צבאית, שירות צבאי, לימודים, מקום עבודה מעניין ומאתגר, נישואין עם חברת ילדות וכמובן נכדים מקסימים מאוד.

מאלבום התמונות

הזוית האישית

דוד: זו הייתה חוויה מיוחדת וכיפית לעבוד על סיפור חיי עם נכדי האהוב איתמר ולהעלות אותו כזכרון באתר של בית התפוצות.

איתמר: היה לי כיף להכיר את הסיפור של סבא דוד, ללמוד על ההיסטוריה ולהכיר את סבא יותר לעומק.

מילון

רדיו גביש
בשנות החמישים נפוץ היה מכשיר רדיו שנבנה באופן עצמי מרכיבים שנקנו בחנויות מיוחדות.

כיפת ברזל
מערכת הגנה אווירית אקטיבית ניידת ליירוט רקטות קצרות-טווח, פצצות מרגמה וכלי טיס בלתי מאוישים שפותחה ומיוצרת בישראל, בעזרת סיוע כלכלי של ארצות הברית. מערכת "כיפת ברזל" זכתה להצלחה מבצעית חסרת תקדים ונהפכה למטונימיה לגאונות הטכנולוגית של ישראל. מפתחי המערכת זכו בפרס ביטחון ישראל. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כל משחקי הילדות היו משחקי רחוב“

”לא הייתה תחושת מחסור או תחושת עוני של התושבים – לכולם לא היה“