מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור החיים של בבי וזיידי

תמונה של סבא וסבתא שלי, אבא שלי ואני.
זוהי תמונה ישנה של סבא וסבתא שלי בגינה.
בית ההורים, זכרונות מהילדות והקמת משפחה

סיפור החיים של זיידי – בית ההורים

לסבא שלי קוראים באנגלית סמי ובעברית שלמה אך כיום כולם קוראים לו זיידי, לסבא שלי היה דוד שקראו לו שלמה אז הוא קרוי על שמו. סבי נולד בשנת 1930 בחודש אלול, ספטמבר במונטריאול שבקנדה. יש לו אחות ששמה בתיה ושישה אחים יצחק, ישעיהו, חונה, משה ראובן, ברוך ואהרון.

בבית שבו גדל סבא, לאחותו היה חדר משלה וגם להוריו היה חדר משלהם אך שאר האחים (שבניהם סבא שלי) חלקו 2 חדרים. בימים ההם לא היה להם מקרר שיקרר להם את האוכל אז הייתה קופסא גדולה לשימור המזון ואימו קנתה כל הזמן גושי קרח שיקררו את האוכל. אחת מהבעיות היית שבכל הבית הזה היה רק חדר שירותים אחד ל – 10 נפשות. אז לא הייתה להם טלוויזיה ולא אינטרנט וכמובן לא איפדים. אבל היה פטיפון, רדיו, חשמל ואופניים.

היו הרבה בתי כנסת  בכונה שבה הוא גר, כי הם גרו בשכונה של יהודים היו יהודים דתיים מסורתיים וכו'. אימו היתה עקרת בית ואביו היה סוחר כי אז לא היו חנויות בכפרים אז הוא העמיס סחורה באוטו ובגלל שהוא לא ידע לנהוג הוא נעזר בנהג שיסיע אותו מכפר לכפר כדי למכור את סחורתו.

סיפור מצחיק שסבא סיפר לי שלאמא שלו הייתה עוזרת בית שתעזור לה כי היו לה הרבה ילדים ובסוף העוזרת והנהג התחתנו. סבי שיחק עם חבריו ברחובות ובסוג של מועדון יהודי היה להם אז צופי הם אכלו בדרך כלל דייסות, חלב, גבינות, חלווה ובשר, עוף, כבד…

סיפור החיים של זיידי – זיכרונות ילדות

לסבא שלי היו הרבה חברים למשל סטנלי גרוסמן שהיה חברו הטוב ביותר. הם שיחקו יחד בהוקי, בייסבול, הם עשו סקי והם גלשו על הקרח. הוא למד בבית ספר יסודי ממלכתי ששמו היה בנק קרופט, המקצועות שלמד היו: חשבון, גאוגרפיה, הסטוריה ועוד… אבל מתוכם הוא הכי אהב היסטוריה כי זה היה לו מעניין. הוא מספר שהוא היה תלמיד ממוצע, תלמיד רגיל. לא הייתה תלבושת אחידה אז במקום הוא לבש חולצה, מעיל, מגפיים, מכנסיים רגילים, כובעים חמים, מחממי אוזניים, גרביים עבים. לא היו אז הרבה מסיבות אבל היו מעט אירועים כמו מסיבות יום הולדת ולטיולים כמעט ולא יצאו.

סיפור החיים של בבי – בית ההורים

שם סבתי הוא מרים בעברית ובאנגלית זה מיצי הא קרויה על שם דודתה מרים אבל כיום כולם קוראים לה בבי. סבתא שלי נולדה בשנת 1930 כסלו, דצמבר בשיקגו שבארצות הברית. לסבתא שלי יש אחות אחת ששמה לאה בת ציון ואח אחד ששמו דויד.

סבתי גרה בילדותה בדירה בעלת 5 חדרים: 3 חדרי שינה. סבתא שלי חלקה חדר שינה עם אחותה. לאחיה היה חדר משלו ולהוריה היה חדר שינה משותף. היה גם סלון, חדר אוכל וחדר שירותים אחד. לא הייתה להם טלוויזיה ולא אינטרנט וכמובן שלא אינטרנט אלחוטי אבל היה להם רדיו, מקרר. בבית הם אכלו בדרך כלל פירות וירקות סלטים ובעיקר תפוחים, עוף, בשר, כבד וצ'ולנט (חמין)

הם חיו בשכונה יהודית שהיו בה הרבה בתי כנסת. היתה גם ישיבה תיכונית שזה בית ספר תיכון שבו לומדים בו גם לימודי קודש, מועדון יהודי, השומר הדתי זה סוג של תנועת נוער. אמא שלה היתה עקרת בית ואביה היה איש עסקים. הם שיחקו בעיקר במפגשי תנועת הנוער של השומר הדתי ובאגם הגדול ששמו אגם מישיגן.

סיפור החיים של בבי – זכרונות ילדות

לסבתא שלי היו הרבה חברים כמו למשל בנות דודות שלה שהיו החברות הכי טובות שלה בילדות. הן שיחקו ביחד במונופול, הם אהבו לשחק בשלג (כשירד שלג), משחקי קלפים כמו מלחמה, גו פיש (משחק קלפים) והכי הרבה היא קראה ספרים. היא גם למדה בבית הספר בית הספר הציבורי של שיקגו והיא למדה שם: מתמטיקה, מדעים, היסטוריה ועוד… אבל המקצועות האהובים אליה היו: היסטוריה כי זה מלא באנשים חשובים ושאפשר ללמוד דברים. סבתא שלי היתה ילדה טובה היו לה ציונים טובים היא התנהגה יפה בשיעורים ועוד… לא היה בבית הספר שבו למדה סבתא שלי תלבושת אחידה אז היא לבשה חולצה וחצאית. היא הלכה להרבה טיולים בגן החיות, ביער ובמוזאונים אבל לא היו אז מסיבות.

סיפור החיים של בבי וזיידי נפגשים

הקמת המשפחה

כשסבתא שלי היתה בת 19, בשנת 1949 היא עברה לקנדה משיקגו כדי שתוכל להתכוננן לעלות לארץ ישראל היא פגשה בהכשרה (מחנה שבו לומדים להתרגל לתנאים בארץ) את סבא שלי. אחרי שנתיים הם התחתנו ועלו לארץ ישראל, בישראל הם גרו בקיבוץ כפר דרום וכעבור 9 חודשים הם ילדו את הילד הראשון שלהם (דוד שלי, אח של אבא שלי) גדליה, אחרי 15 חודשים נוספים היא ילדה את האח השני משה.

אחרי כמעט שנתיים בקיבוץ כפר דרום עברו בחזרה לקנדה. בקנדה הם גרו במונטריאול (עיר בקנדה) איפה שכל המשפחה של סבא שלי גרה. סבתא שלי ילדה את האחות הראשונה אבל הילדה השלישית חביבה במונטריאול. עבר שנה והם עברו לטורונטו (עיר אחרת בקנדה) ונולדה האחות השניה אבל הילדה הרביעית לאה, אחרי עוד שנתיים נולדה האחות השלישית אבל הילדה החמישית יהודית. אחרי חמש שנים הילד הקטן ביותר, הילד האחרון… פסח או פייסי…אבא שלי.

בשנת 1969 שלחו סבא וסבתא שלי שלחו את הבן השני משה (שאז היה בן 16) ללמוד בישראל ושנה לאחר מכן (1970) עלו כל שאר המשפחה לישראל וגרו בגבעתיים. כיום לסבא ולסבתא שלי נולדו 22 נכדים ו – 30 נינים (לא כולל ה-5 נינים שבדרך). כולם גרים בישראל אבל גדליה (האח הגדול ביותר) גר ביוסטון שבאמריקה.

הזוית האישית

אנה פולק: נהנתי מאוד ולמדתי דברים שלא ידעתי על העבר של סבתא שלי וסבא שלי.

מילון

בבי, זיידי
בבי= סבתא, זיידי= סבא

ציטוטים

”משפחה מעל הכל“