מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור החיים מסין לנתיבות

דוד בנתיבות
דוד בעבר
העלייה לארץ ישראל

נולדתי בסין בשנת 1943, למשפחה בת 4 נפשות – אני, יופון, אמא  ואבא.

בילדותי אהבתי לשחק פינג פונג. המאכל האהוב עלי היה פיתה וגם אורז, וכך עד היום.

הכרתי את אשתי מרים בבייג'ין, נישאתי לה בשנת 1971. הייתי בן 28,  וכשנולדה בתי הראשונה הייתי בן 30. היא גרמה לנו אושר רב כשנולדה, וקראנו לה שילאין (בסין) על שם אבא שלי, ובישראל לאה.

המצב בסין היה טוב אבל למרות זאת רצינו לעלות לארץ ישראל כי סבא של סבא שלי, היה יהודי.

שלחנו מכתב לנשיא שיאפשר לנו לעלות לארץ ישראל. הנשיא חיים הרצוג הסכים שנעלה לארץ ישראל. וב-1995 עליתי לארץ, אשתי מרים הגיעה שנה אחרי. גם בתנו לאה עלתה לארץ אחרינו.

אני עם הנשיא הרצוג
מרים אשתי עם הנשיא הרצוג

היום נותרו בסין מעט יהודים בקהילה.

כשהגענו לארץ ישראל, גרנו בפסגות, בירושלים. היו לי קשיים עם השפה ולמדתי עברית בירושלים.

כמו שאמרתי יש לי ילדה ששמה לאה והיא מקסימה, 6 נכדים נהדרים, ואישה מופלאה.

בחגים, אני ומרים עם הילדים, הנכדים, והחברים חגגנו ביחד, החגים היו מאד שמחים.

מקום עבודתי הראשון בישראל היה פרופסור למים באוניברסיטה בחיפה, נהניתי מאוד מתפקידי שם ואהבתי ללמוד בכל פעם משהו חדש, עסקתי במקצוע זה 4 שנים.

ההבדלים בין ישראל לבין סין, הם במאכלים, התרבויות השונות, יחס האנשים וגם העובדה שבישראל מותר להוליד יותר מילד אחד.

היום אני גר בנתיבות, אני ממש נהנה מן האווירה בארץ הקודש. ואוהב לגור בארץ שלי. אני מרגיש שכאן זה המקום שלי, כאן נועדתי לחיות.

הזוית האישית

נהנינו מאוד ללמוד מאדם מבוגר ומשכיל הפגישה אתו הראתה לנו את עולמו המופלא ואיך הוא התאקלם והתמודד בארץ

מילון

הנשיא הרצוג
חיים הֶרְצוֹג היה איש צבא, פוליטיקאי, עורך דין וסופר ישראלי שכיהן כנשיאהּ השישי של מדינת ישראל בשנים 1983–1993. בין תפקידיו היה שגריר ישראל באו"ם, אלוף בצה"ל וחבר כנסת. ויקיפדיה

ציטוטים

”אני מרגיש שכאן זה המקום שלי“

”רצינו לעלות לארץ ישראל כי סבא של סבא שלי, היה יהודי“