מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור ההיכרות של סבא וסבתא שלי

סבי וסבתי בצעירותם חוגגים בחתונה שלהם.
סבי סבתי ואני לכבוד שבועות במושב.
וכך סבא וסבתא שלי הכירו:

שמי, גלזקה, סבתא נקש, בפי משפחתי, נולדתי בפריז.

הכרתי את שאול,בעלי,  בקיבוץ גליל ים, בשנת 1962. שאול היה בהכשרה של אחרי הצבא ואני הייתי שם, מבני המשק.

היינו כחברה אחת וגם באותו הגיל. אחרי העבודה הרבינו להיפגש יחד. פעם הייתי צריכה לעבור חדר ולא היה מי שיעזור לי, ואז שאול בא ועזר לי ומשם כבר נשארנו יחד. מאז בעצם אנחנו יחד. באפריל 1962 התחתנו, בקיבוץ גליל ים. בחתונה ענקית ויפה. החתונה הייתה כל כך ענקית כי היינו שם שני זוגות וכל הקיבוץ היה מוזמן.

כל אנשי הקיבוץ בירכו אותנו,הופיעו ורקדו. גם ההורים רקדו. עד שעות הבוקר החגיגה לא נגמרה. באותה שנה (1962), נולד ניר, בני הבכור ושנתיים אחריו נולד אחיו דרור.

לשאול תמיד היה חלום לגור במושב. כשדרור עוד היה קטן החלטנו שעוזבים את הקיבוץ ועוברים למושב,

הגענו למושב לכיש ובהתחלה היה מאוד מאוד קשה. עבדנו באדמה מהבוקר ועד הערב. התנאים היו קשים: לא הייתה מכונת כביסה וגם לא מקרר ותנור. לכיש הייתה אז צעירה והמשכנו לעבוד קשה. גידלנו סייפנים, ירקות ובעלי חיים. שתלנו כרם שעדיין קיים, גידלנו פרחי שעווה ושתלנו שתילים בחממה. בינתיים הילדים גדלו, הלכו לצבא, טסו לחו״ל, התחתנו ובסוף כולם חזרו ללכיש. אני מרגישה את עצמי סבתא שושנה, ומסביבי כמו פרחים כל הנכדים. עכשיו שגם הילדים שלנו והנכדים שלנו סביבנו, השדות פורחים וטוב לנו להזדקן יחד. כברת דרך עברתי ואפילו חליתי והתגברתי ועכשיו אני מדריכת טאי צ׳י ושמחה בחלקי.

הזוית האישית

הילה: נהנתי לשמוע על העבר של סבי וסבתי,

מילון

הרבנו
נהגנו לעשות את זה הרבה.

ציטוטים

”״כברת דרך עברתי ואפילו חליתי והתגברתי ועכשיו אני מדריכת טאי צ׳י ושמחה בחלקי.“