מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור האהבה של טוני נוימן

סיפור המספר את האהבה של טוני לחיי הקיבוץ והארץ

סיפור אהבה של טוני למולדת.

נולדתי ברומניה בשנת 1946. למדתי בבית ספר מקצועי ולאחר מכן בתיכון ערב. הוריי ניסו בדרך לא דרך, לעלות לארץ שנים רבות, אך ללא הצלחה. הסיבה המרכזית לעלייה לארץ היתה ציונות לשמה. בביתנו ברומניה שוחחנו רבות על הכמיהה לעלות לארץ ישראל ולהיות חלק ממנה. לצערנו, השלטונות לא אפשרו זאת.

בפברואר שנת 1963 נפטרה אמי ורק בדצמבר באותה השנה, קיבלנו אשרת יציאה לארץ, בהיותי בת 17. עליתי עם אבי והושיבו אותנו בבית שאן. הייתה זו תקופה קשה ביותר. הקשיים המרכזיים היו: רכישת שפה, מציאת מקום עבודה לאבי, פרנסה, חוסר יכולת להשתלב והתמודדויות יומיומיות מורכבות.

לאחר עלותי ארצה, בשנת 1963 ולאחר שייט ארוך באנייה "פגסוס". הגענו לבית שאן.

לאחר ביקור נציגי הסוכנות היהודית הציעו לי לנסוע לקיבוץ דפנה לצורך לימוד השפה העברית. בפברואר 1964, הייתי כבר בקיבוץ דפנה. תקופת שהייתי בקיבוץ הייתה התקופה הכי זכורה לטובה. שם למעשה, למדתי לא רק את השפה, אלא גם לאהוב ולהעריך את הארץ. שם עבדתי במטעים, פרדסים של הקיבוץ. טיילתי בהרבה מקומות וכך הכרתי את הארץ והתחברתי לאדמתה. בשל אהבתי לקיבוץ ולאורח חייו, נשארתי בקיבוץ מעבר לתקופת לימוד השפה.

בתקופת היותי בקיבוץ

עזבתי את הקיבוץ אחריי המבצע הצבאי שבוצע בעקבות המידע שהועבר על ידיי אלי כהן. ההתרגשות הייתה עצומה. נשארתי בקשר עם האנשים בקיבוץ שנים רבות אחרי עזיבתי.

עד היום, אני מתרגשת כשאני נזכרת בתקופה. אלה היו חוויות עוצמתיות עבורי שעיצבו את אישיותי והפכו אותי להיות מי שאני היום. האהבה למולדת עברה גם לבני משפחתי ולדורות הבאים.

זכינו לחיות בארץ שאנחנו מאוד אוהבים.

הזוית האישית

סבתא טוני: אני נהנתי להכיר את שחק חברו של נכדי אילון, נהנתי מאוד מהעבודה המשותפת.

שחק ברוך: אני מקווה שאפגוש את טוני, סבתא של אילון, גם אחריי סיום המפגשים.

מילון

פרימוס
כלי לבישול וחימום

ציטוטים

”זכינו לחיות בארץ שאנחנו מאוד אוהבים.“