מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור האהבה בין התלמידה לנהג ההסעות

אני ונכדי דולב במפגש הקשר הרב דורי
סבתא אורה בצעירותה
זהו סיפורה של סבתא אורה שהכירה את בעלה עוד כשהייתה תלמידת בית ספר והוא נהג ההסעות לבית ספרה. לימים נפגשו והאהבה ניצתה

הכרתי את בעלי איציק כשלמדתי בתיכון באר טוביה, הוא היה נהג אוטובוס שהסיע אותנו ממושב חצב שם גרתי, לתיכון בבאר טוביה. זוכרת איך כשרציתי לרדת מהאוטובוס הוא פתח רק את הדלת הקדמית כדי שארד ואומר לו שלום, וגם כשרציתי לעלות הוא לא פתח לי את הדלת האחורית.  הוא ידע שאני ביישנית ובכל זאת התעקש..

לאחר מספר שנים של נתק בינינו התחלתי ללמוד מו"ג (מורות וגננות) בסמינר "אוהלו" ליד קיבוץ כנרת. כשסיימתי לימודי, שובצתי כגננת בעיר לוד. כל יום נסעתי ללוד וחזרתי למושב חצב.

באחד מן הימים כשחזרתי לביתי, הוא סיים את מסלול נסיעתו במושב, וכשראה אותי צועדת לכיוון ביתי, הוא עצר ושאל אותי מספר שאלות. אחת מהן הייתה, האם אני מכירה את העיר לוד? תשובתי הייתה: "לא, אני מחכה שאתה תכיר לי את לוד…"  והוא "קפץ על המציאה" והגיע בערב לאסוף אותי. במפגש שוחחנו והכרנו לעומק והקשר בינינו התהדק לאורך שנה.

החלטנו להינשא בבית אגד בתל אביב, המוזמנים היו רבים והשמחה הייתה גדולה. מכיוון שבעלי עבד באגד באשקלון ביקשתי שיבוץ עבודה באשקלון וכך היה, ומאז ועד מאה ועשרים שנים גרים באשקלון.

מיוחד בחתונה היה שלבעלי באו המון חברים מאגד ולי באו המון הורים של הילדים בגני שהביאו את ילדיהם לאירוע. הבנות הגיעו כשהן לבושות בשמלה לבנה והמראה היה מאוד מפתיע ומרגש .

חבר של בעלי הסיע אותנו לאולם ברכב לבן , ארוך מאוד מפואר וזה מאוד ריגש אותי מכיוון שבימים ההם זה לא היה נפוץ.                                                                     

 בגיל 17 איבדתי את אבי יצחק ז"ל וחסרונו היה גדול מאוד לאורך חיי, אך ברגע החתונה שלכאורה הוא הרגש השמח בחיי שמחתי לא הייתה שלמה. אמי רחנה ז"ל ליוותה אותי לחתונה יחד עם אחי הבכור דוד ז"ל,  התחושה הייתה קשה ולא נעימה כשאני יודעת שאבי היה צריך ללוות אותי בחופה. היו דמעות של שמחה ועצב בד בבד, מצד אחד, השמחה של החתונה, ומצד שני ,לא היה לי את אבי. ידעתי בלבי שאבי נמצא אי שם במרומים שמח בשבילי ומברך אותי בהמשכיות ופוריות וזה מה שעודד אותי לשמוח בשמחתי.

החתונה הייתה מאוד שמחה, כל בני המשפחה המורחבת הגיעו, ורקדנו עד שעות מאוחרות. אירוע מיוחד נוסף שקרה הוא שהורי ילדי הגן מהעיר לוד הגיעו לחתונתי ובחרו להפתיע אותי על ידי כך שהורי הבנות הלבישו את הילדות בשמלות לבנות, זה כל כך ריגש ושימח אותי. זוכרת איך האבות של הילדים משכו אותי לריקודי טנגו, סלואו ועוד עד כדי כך שכשבעלי רצה שארקוד איתו זה לא ממש התאפשר.

הזוית האישית

סבתא אורה – תוכנית מבורכת ומרגשת אני הכרתי ילדים סבים וסבתות ושמחתי שנכדי הכיר את הדור שלי ויוכל להעביר את השורשים שלי. והכרתי את השורשים של כל האנשים וזה היה נחמד.

הנכד דולב – תוכנית מדהימה שבזכותה הכרתי את השורשים שלי ואת הסיפור של סבתא נהנתי להכיר ולשמוע גם סיפורים של אחרים.

מילון

פדאיונים
מחבלים ערבים טרוריסטים

מושב חצב
חָצָב הוא מושב עובדים באזור השפלה, אשר נוסד בספטמבר 1949, ברובו על ידי עולים מטריפולי, ונקרא בראשיתו "מסמיה החדשה". המושב הוקם על שטח של 5,500 דונם של אדמות מסמיה. לכל מתיישב ניתנו 30 דונם וכן נבנו לולים ורפת לשישים ראש בקר. ויקיפדיה

ציטוטים

”"תמשיך בדרכך הנעימה והטובה ותצליח".“