מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור גדול מקיבוץ קטן

סבתא דגנית בצעירותה
סילו בחולתה - ויקיפדיה
ילדותי בקיבוץ

שמי דגנית פינקל, שמות הורי: נחום ושושנה כרמלי. שמות אחיי: גליה, עפרה ודוד. נולדתי ב – י’ז בסיוון (10.6.1952). נולדתי בטבריה בבית רפואה הסקוטי.

גרתי בקיבוץ חולתה

"חוּלָתָה הוא קיבוץ באזור עמק החולה השייך למועצה אזורית הגליל העליון. היישוב קרוי על שם אגם החולה. הקיבוץ הוקם על ידי חברי הנוער העובד, המחנות העולים והנוער העולה מגרמניה שקבלו הכשרה בתל חי ובשדות ים. בקיץ 1936 הגיעו מספר מועט מחברי הקבוצה ליסוד המעלה לעבוד אצל איכרי המושבה. במרץ 1937 ניתן להם להקים משק קטן על שטח של 6 דונם של הכשרת היישוב. בעקבות זאת גדלה הקבוצה והגיעה ל-55 חברים." (ויקיפדיה)

 קיבוץ חולתה

גרנו בגן ואחר כך עברנו לכיתת שפירית (כך קראו לכיתתי). היינו משחקים ביחד כל הילדים מכל הגילאים בכל מיני משחקים כמו: תופסת בדשה, הקדרים באים, מחבואים, על המדרכה שיחקנו שבע אבנים, קפצנו בחבל, שיחקנו בקלאס, במגרש משחקים שיחקנו מקל וכדור במעגל והקפות רגל.

את רוב שעות היום בילינו בכיתה, לימודים, או מנוחה. רק אחר הצהריים היינו נמצאים עם ההורים ובערב היינו חוזרים לכיתות לישון. טיילנו הרבה בשמורת החולה והיו גם טיולים לגבעה ולקיבוץ איילת השחר.

בבית הספר היסודי למדנו בתוך בית שנקרא שפירית ובפנים הייתה כיתה וחדר אוכל. עד כיתה ח’ למדנו שם ואז עברנו לחדרים נפרדים. בכיתה י’א- י’ב עברנו ללמוד בקיבוץ דפנה בבית ספר "הר וגיא" עם עוד קיבוצים שהגיעו לשם. השיעור שהכי אהבתי היה שעור חופשי, כשהמורה הקבוע לא היה מגיע ובמקומו היה מגיע מורה שנכנס לכתה ומספר לנו סיפורים, ועד היום אני אוהבת סיפורים.

הזוית האישית

הילה פינקל: מאוד נהנינו מהתהליך הזה. למדתי המון על הילדות של סבתא.

מילון

חולתה
חוּלָתָה הוא קיבוץ באזור עמק החולה השייך למועצה אזורית הגליל העליון. היישוב קרוי על שם אגם החולה.

ציטוטים

”גרנו בגן ואחר כך עברנו לכיתת שפירית “