מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור העלייה של ויויאן מלוב

ויויאנה
אחוזת הדרים
על העלייה

ויויאן דיירת מאחוזת הדרים ברמת גן מספרת לתלמידים: נועם חיימוב אלעד סביון ונעם דומן את סיפור עלייתה מלוב לארץ ישראל

נולדתי בשנת 1951 בעיר טריפולי שבלוב. אני ומשפחתי גרנו וגדלנו בלוב. היה לנו בית יפה וגדול, משפחה טובה, חיינו חיים ממש טובים, אך תמיד היו לנו בעיות עם הערבים שבלוב. הם היו מאוד אכזריים ושנאו את קהילת היהודים שנאת מוות. בימי הראשון יום הלימודים, הלכתי לבית הספר בפחד גדול, פחדתי כל כך מפני שזה היה בית ספר ערבי ואני הייתי בין הילדות היחידות היהודיות שבבית הספר.

אמי הייתה אישה מיוחדת במינה, היא קלטה המון יהודים והחביאה אותם מההמון הערבי שהשתולל בחוץ בזמן הפרעות, היא הייתה מכינה להם אוכל ומביאה להם בגדים.

לאחר זמן שגרנו שם ומאוד רצינו לעזוב את המקום. אל הקהילה שלנו היגיעה משלחת של שוטרים לובים ואמרו לכולם שמי שרוצה לעזוב – יארוז את כל חפציו ותוך שעה אחת בלבד יצא החוצה. משפחתי כמובן קפצה על ההצעה ותוך שעה היינו בחוץ עם מזוודות מלאות בכל מה שהצלחנו להכניס.

מלוב הגענו לרומא שבאיטליה. לאמי הייתה שם משפחה קרובה וגרנו אצלם. לאחר שגרנו אצלם זמן מה, אמי חלתה במחלה קשה ולאחר זמן קצר נפטרה. לאחר פטירתה אני אחותי ואבי נשארנו לגור שם ברומא. לאחר תקופה כשהתבססנו שם, אבי גדל והצליח מאוד בעולם העסקים. משפחתה של אמי המנוחה תבעה את אבי וניסתה לקחת את כל כספו, אך אבי זכה במשפט. עקב הריב של אבי עם משפחתה של אמי, החליט אבי לעלות לישראל, אך אחותי לא רצתה לעזוב את רומא וכך אני ואבי עלינו לישראל.

הזוית האישית

תיעוד סיפורה של ויויאן פדלון, נעשה ע"י התלמידים: נועם חיימוב אלעד סביון ונעם דומן מהישיבה התיכונית ברמת גן. בית הספר אימץ את אחוזת הדרים, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בהדרכה וליווי של המורה תמר גרציק, מנהלת אחוזת הדרים יערה הספל והעובדת הסוציאלית שליוותה את הקבוצה אהובה זיו.

אחוזת הדרים ברמת גן

מילון

בית אבות ברמת גן – אחוזת הדרים
בלב רמת גן, בסמוך לתיאטרון רמת גן הוותיק, הוקם לו בית אבות אחוזת הדרים, אשר נותן לדייריו מסגרת מגורים נוחה ובטוחה, טיפולים כנדרש וחיי חברה פעילים למדי, תוך שכנות לבני גילם.

ציטוטים

”זה היה בית ספר ערבי ואני הייתי בין הילדות היחידות היהודיות שבבית הספר.“