מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורי סבתא – אסתי לב אור

סבתא אסתי והנכד יונתן
סבתא אסתי כשהייתה ילדה
סבתא אסתי מספרת על חייה

קטיף הנרקיסים (סיפורי ילדות)

נולדתי כבת זקונים לעתליה ודב, אחות קטנה לאבשלום, אביבה ולאה.

 

גרנו בתל ברוך בשכונה של בתים פרטיים עם הרבה טבע מסביב, למדתי בבית הספר השכונתי "אלחריזי"- בית ספר קטן בין כיתה לשתי כיתות בשכבה, כיתות א'-ח'.

חברתי הטובה יעל שמיר גרה בבית מולי ואהבנו לצאת לטייל בשדה הגדול ליד הבית, שבחורף התמלא במים, בוץ ונרקיסים. היו לנו מגפי גומי שאיתם טיילנו בשלוליות וקטפנו נרקיסים. פעם היה מותר לקטוף את פרחי הבר לפני הקמת החברה להגנת הטבע.

יעל ואני אהבנו לשחק באי, 5 אבנים, 3 מקלות, תופסת, גומי וחבל קפיצה. המשחק אי דומה למשחק ים יבשה של היום אבל צריך היה לזרוק סכין שיסמן באדמה את הקו שלנו.

אהבנו גם לעשות הצגות לפעמים על ספרים ולפעמים אנחנו המצאנו את התוכן.

ליעל היו אופניים והיא הייתה מרכיבה אותי.

כשבאתי ליעל הייתי נכנסת גם דרך הדלת וגם דרך החלון.

 

בית ספר יסודי אלחריזי תל-ברוך

הלימודים בבית ספר היסודי היו עד כיתה ח' בסוף כיתה ח' היה טקס גדול ובו העברנו דגלים לכיתה ז'.

 

בית ספר תיכון אליאנס רמת אביב

לקראת סיום בית הספר היסודי התלמידים התלבטו ובחרו בית ספר תיכון לפי ההישגים בלימודים ובהתאם לרצון להמשיך ללמוד עם החברים הטובים. אני בחרתי בלימודים באליאנס שנחשב לבית ספר מוביל, יחד עם תיכון חדש.

המעבר מבית הספר היסודי הקטן שבו הכרנו את כולם לבית ספר גדול שדאג למצוינות התלמידים שלו והיה ידוע בקפדנות ובמשמעת היה לא קל. למדנו 7 שעות צרפתית בשבוע כי זה היה בית ספר צרפתי.

יצרתי חברויות חדשות שעם חלקם אני שומרת קשר עד היום. הצטרפתי לתנועת הנוער העובד והלומד וגם הייתי בגרעין שהלך לקיבוץ בית גוברין. בזמן הלימודים הייתה שביתת המורים הגדולה וניצלנו את החופש שנוצר לעבודה בקיבוץ בית גוברין ליד קרית גת בדרום. נהניתי מכל רגע בקיבוץ.

בצבא

התגייסתי לצבא כ- 10 ימים אחרי סיום בחינות הבגרות.

עמדו בפני 2 אפשרויות: הליכה לנח"ל יחד עם חברי לגרעין לבית גוברין או גיוס רגיל לצבא. בחרתי בגיוס רגיל מתוך רצון להכיר חברים ואנשים חדשים. הטירונות עברה במחנה 80 עם חברות חדשות לאוהל.

נהניתי מאוד מהאווירה של הצבא.

הוצבתי בקורס מטאורולוגיה (מדעי מזג האוויר) של חיל האוויר. ובסיום הקורס עברתי לבסיס חיל האוויר בחצרים. השירות הצבאי היה מעניין וקשה כי עבדתי משמרות ארוכות (כל משמרת 24 שעות עבודה). בצבא פגשתי המון אנשים נחמדים ואחד מהם הוא אבי אישי.

משפחת לב-אור

השם לב-אור מורכב מחיבור של שני שמות המשפחה שלנו – אבי ליבוביץ' ואסתי אורן.

לאחר מלחמת יום כיפור נישאנו ועברנו לגור בערד- עיירת פיתוח בנגב. שם נולדה בתנו הבכורה הילה. עברנו לגור במושב בית יצחק בעמק חפר ובו נולדה זוהר (אמא שלך).

עבדתי כמזכירת מושב כפר חיים – עבודה מעניינת, אחראית ונוחה לאמא (ארבע שעות עבודה ביום). במקביל התחלתי בלימודי ארץ ישראל במכון אבשלום ונהנתי מאוד מהטיולים בארץ. עברנו לגור במושב כפר חיים קרוב לעבודתי.

כעבור 5 שנים הצטרף למשפחת לב- אור עמרי.

בית חדש

בעקבות אהבתנו לטיולים ביקרנו במקומות היפים בארץ. באחד הימים ראיתי מודעה בעיתון המזמינה משפחות לבנות את ביתן בישוב הקהילתי החדש נירית אותו הכרתי מהטיולים. מיד הבנו שזה המקום המתאים לנו לבנות את ביתנו – במרכז הארץ ובאזור של טבע ונוף נפלא.

התהליך של אישור הקמת ובניית הישוב החדש ארך זמן רב ובשנת 1989 עברנו לגור בישוב החדש במועצה האזורית דרום השרון. הישוב היה צעיר ותוסס עם המון ילדים ומשפחות צעירות והווי משותף. היינו שותפים לבניה וליצירה – הקמת גני ילדים, מועדונים, הקמת מערכת חינוך מתאימה והסעות אל בתי הספר, פעילות תרבות וחוגים ועוד.

אנו אוהבים את הבית בנירית, את הישוב שלנו ואת היער הנפלא הצמוד אליו.

עבדתי בחברה להגנת הטבע כמנהלת סניף השרון הדרומי ובתפקיד זה קיימתי פעילות ציבורית בנושא התחבורה הציבורית והקמת רכבת לכפר סבא – פעילות שבזכותה הוקם קו רכבת זה. ארגנתי טיולים וצעדות בנושאי שמירת טבע ונוף באזור השרון.

לאחר סיום עבודתי פתחתי את "צמח בר טיולים" ובה ואני ממשיכה בעבודתי בארגון טיולים בארצנו היפה.

היום משפחת לב-אור כוללת שלושה דורות – אסתי ואבי.

את משפחת חי הילה וניב עם בנותיהם הגר, נגה ונעמה.

את משפחת וולפנר זוהר ושלומי עם בניהם יונתן, טומי ואנדי.

את משפחת לב-אור עמרי ואנג'לה עם בתם לואה.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.

מילון

חברה להגנת הטבע
החברה להגנת הטבע, שנוסדה בשנת 1953, היא ארגון הסביבה (ללא כוונת רווח) הוותיק והגדול בישראל, ואחד מארגוני שמירת הטבע והסביבה הוותיקים בעולם. החברה להגנת הטבע היא עמותה ציבורית, הפועלת שלא למטרת רווח (מלכ"ר) וייעודה שמירה על הסביבה, על ערכי הטבע והנוף, ועל המורשת ההיסטורית-תרבותית של האדם בישראל.

ציטוטים

”ארגנתי טיולים וצעדות בנושאי שמירת טבע ונוף באזור השרון.“