מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורים שלא ראו אור

סבא נחמן והנכד יהלי
אני בן 14 – יום ראשון בתיכון. 1.09.1962
רקטות - פיתוח עצמי.

ילדות במושב נווה מבטח, סקרנות טכנולוגית ופיתוחי רקטות בייצור עצמי.

מושב נווה מבטח בו גדלתי, הוא "מושב עובדים באזור מישור החוף הדרומי סמוך לבני עי"ש ולגדרה. המושב ממוקם בקצה צפון המועצה האזורית באר טוביה, וגובל במושב ביצרון מדרום, בבית-הספר החקלאי כנות ממזרח, במושב משגב דב מצפון ובקבוצת יבנה ממערב. היישוב הוקם על ידי לוי אשכול, מנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, בשנת ה'תש"י (1950)".

כבר כילד ונער במושב, נמשכתי לתחום המכניקה וה"כימיה השימושית".

רקע התקופה

שנות המדינה הראשונות, תקופה קשה מבחינה כלכלית, תקופת "הצנע", חוסר ביטחון אישי עקב תופעת ההסתננות – "מסתננים", אולם תקופה של הרבה ביטחון עצמי ותום. החיים היום יומיים שלי, באותה תקופה היו מאד בסיסיים וחד גוניים, בית ספר, עזרה בעבודות המשק ומשחקי כדור רגל. למעט ספרים ששאלנו בספריה, לא היה כל בילוי אחר.

אהבתי מאד לבנות כל מיני כלים ומכונות (לא היו לנו משחקים, טלוויזיה, מגרשי משחקים), משאריות חומרים שמצאתי בסביבה ובהתבסס על קריאת ספרות טכנית, בעיקר ספרות בנושאי צבא.

עיקר ענייני בתקופות של החופשות (חופש גדול וחופשות החגים וכל רגע פנוי) היה לבנות רקטות. את הרקטות בניתי, בעזרת חברי למחזור (שובבים כמוני), משאריות של צנרת השקיה מאלומיניום שהייתה בקוטר של כ – 50 מ"מ. (צינור בקוטר שני אינץ').

הנושא שהעסיק אותי באופן מיוחד בבניית הרקטות, היה ה"דלק המוצק" ששימש כחומר ההודף  לרקטה. אני גיליתי כי שימוש ב "קרביד" ( CaC2 ) חומר מוצק שחור, עתיר אנרגיה ששימש במושב את המסגר לצורך ריתוך וחיתוך וחישול ברזל. את הקרביד השגנו בדר"כ מהמסגר המקומי ב"משיכה" ולעיתים כתמורה לעבודה במסגריה.

הקרביד במגע עם מים משחרר את גז ה "אציטילן" ( CaC2 + 2H2O → C2H2 + Ca(OH)2 ) גז דליק המפיק בבערה חום מאד גבוהה. ברקטות שבניתי שימש כחומר הדלק להנעת הטיל. בערת האציטילן יוצר שטף גז חם המתפשט במהירות גבוה, הרכב אידיאלי להנעת רקטות.

הרקטה שבניתי היתה  מורכבת משלושה מכללים עיקריים שהורכבו בצינור (באורך של כ-  80-90  ס"מ ):

–          חלק תחתון מנוע הרקטה עם נחיר פליטה.

–          גוף הרקטה, הכיל את חומר הדלק ה"קרביד".

–          חלק עליון, מיכל מים (יוצר מקופסת שימורים קטנה) עם ברז ויסות.

הפעלת הרקטה בוצעה באופן הבא:

I. הרקטה מוקמה על "מתקן השיגור". מבנה מקורות עץ שאריות שאספנו בבית אריזה לפרי הדר.

II. ברז המים, בתחתית ה מיכל (בראש הרקטה) נפתח וכוון לזרימה איטית של מים שזרמו על הקרביד.

III. המגע בין המים ל קרביד, גרם לתהליך כימי שתוצאתו היווצרות של גז באציטילן.

IV. גז האציטילן זרם לכוון תחתית הרקטה לתא המנוע.

V. בעזרת כבל חשמלי ו"מצת", המחוברים למקור מתח ("דינמו" של אופניים), נוצר ניצוץ שגרם להדלקות הגז ולתהליך בעירה חזק שיצר דחף שהעיף את הרקטה לשמים. מעוף הרקטה נמשך כ 10  שניות, והגיע לגובה של כ  150-300 מטר, עד אשר, עקב החום הרב, הרקטה התפוצצה.

סיכום:

עסקתי בנושא, עד גיל 14 והגעתי לתוצאות מאד מרשימות בייצור רקטות ביתיות מצינורות השקיה מאלומיניום – מונעים עם חומר הודף מוצק בסיס "קרביד".

%d7%99%d7%94%d7%9c%d7%99

הזוית האישית

כבר כילד ונער במושב, נמשכתי לתחום המכניקה  וה"כימיה השימושית".

מילון

"פלא טכנולוגי"
משהו מופלא שיש ספק רב האם מתקיים במציאות (דוגמא: מנורה שמאירה שכונה שלמה \ פלא טכנולוגי).

נווה מבטח
נווה מבטח (נְוֵה מִבְטָח) הוא מושב עובדים באזור מישור החוף הדרומי סמוך לבני עי"ש ולגדרה. המושב ממוקם בקצה צפון המועצה האזורית באר טוביה, וגובל במושב ביצרון מדרום, בבית-הספר החקלאי כנות ממזרח, במושב משגב דב מצפון ובקבוצת יבנה ממערב. היישוב הוקם על ידי לוי אשכול, מנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, בשנת ה'תש"י (1950).

ציטוטים

”"זה כבר לא יחמיץ את הכרוב".“