מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורו של סבי החקלאי יגאל דהרי

אני וסבא ביחד בגן השעשועים
משפחת דהרי
יגאל דהרי מספר על ילדותו, על המשפחה ועל האהבה לחקלאות

שמי יגאל דהרי, עד לפני שלוש שנים גרתי במשק בעין עירון 47 שנים. היום בתי גליה ומשפחתה גרים במשק המשפחתי ואני גר בקציר.

נולדתי בכפר יונה בבית חולים בריטי בתאריך 13-3-1943 לשושנה ואברהם דהרי. הוריי גרו במושב גאולים שבשרון וגידלו אותי ואת שבעת אחי. גדלנו שמונה ילדים: ארבעה בנים וארבע בנות. בת שבע (בת 80), אבי (נפטר בגיל 70), אני יגאל (75), יוחאי (נפטר בגיל 67), כוכבה (72), נילי (70), רותי (68) ואיתן (66).

סבא שלי ואחיו

במושב גאולים הקימו הוריי את ביתם ושם התחלנו את ילדותנו כשלפתחינו עומדת הכרזת מדינת ישראל. עד הכרזת מדינת ישראל המושב סבל מגניבות ומפיגועים. אנו הילדים לקחנו מגיל צעיר חלק פעיל מאוד בכלכלת המשפחה. היינו שותפים לאחזקת המשק החקלאי. במשק גידלנו בוטנים, תפוחי אדמה, אבטיחים ובטטות. מאוחר יותר נטענו פרדסים של פירות הדר.

גן הילדים שלנו היה במושב גאולים, ושם ספגנו את חוויות הילדות הראשונות שלנו. כשהתבגרנו היינו צריכים להמשיך את לימודינו במושבה קדימה ולשם כך נדרשנו לצעוד ברגל כ-7 קילומטר.

היינו כ-7 משפחות שהקימו את מושב גאולים ובכל שכבת גיל היו בערך כ-7 ילדים עד שנות ה-50. בשנות ה-50 הייתה עלייה למושב גאולים ואז היו קבוצות גדולות של ילדים, ונפתחו לנו מועדונים אשר היוו את חוויותינו בגאולים, שהם תנועת הנוער העובד והלומד והגדנ"ע.

בגדנ"ע למדנו להיות "חיילים קטנים" זה אומר א"ש, לימוד על נשק חם ברובה קרבין, על רימונים חיים ושמירה במושב. נוסף לכל זה פעילות חברתית עם המדריכים במועדון עד לגיל 16.

שירות צבאי

בשנת 1962 בתאריך 8.8.62 התגייסתי לצנחנים. הייה לי כיף מאוד בשירות הצבאי בטירונות. כשסיימנו את הטירונות הלכנו למסלול צניחה, באימוני הצניחה נפלתי על רגל שמאל והורידו אותי מהצניחה הייתי בן 19 שזה קרה. תוך כדי השירות הצבאי הכרתי את יהודית (סבתא של עופרי). הכרנו אחד את השני דרך אחי יוחאי ז"ל. התראינו למשך תקופה של 7-8 חודשים והתחתנו.

סבא וסבתא בשדה פרחים

אני עבדתי בתור נהג משאית ויהודית עבדה במפעל אריגה. כעבור כמה זמן יהודית נכנסה להריון הראשון שלה בגיל 24 ונולדה בושמת בתנו הבכורה. בושמת נפטרה בגיל 7 חודשים. לאחר פטירתה של בושמת, עברנו לעין עירון כדי להקים משק חקלאי מאחר ומאוד אהבתי את עבודת האדמה וחקלאות הייתה עבורי חלום ושאיפה ואני עדיין אוהב את עבודת האדמה והחקלאות על אף שאיני עוסק בכך כיום.

בשנת 1968 נולד שי ובשנת 1971 נולדה גליה (אימא של עופרי).  גליה ושי נולדו אף הם אל תוך עולם החקלאות וספגו זאת משחר ילדותם. שנייהם מגיל צעיר מאוד נרתמו למשק החקלאי.

בשנות ה-80 יהודית יצאה ללימודי קורס אחיות עקב קושי להתפרנס ולהתקיים מהמשק החקלאי. עבודתה כאחות ואני כעובד חוץ עם הטרקטור אפשרו לנו להמשיך להפעיל את המשק שכלל: מטעים, חממות, פרחים ומיני ענפים נוספים. מאוחר יותר שוב נאלצנו לסגור את הפעילות במשק מסיבות שלא תלויות בי ויצאתי לעבוד כשכיר. רכשתי משאית ובובקט ובמקביל המשכנו שוב את החקלאות.

שי וגליה הקימו משפחות. שי נשוי למירב ואבא לאיתי, רוני וזואי וגליה אימא לעופרי והילה.

כיום שי גר בקציר ועובד בתור נגר מעץ ממוחזר וגליה בעלת המשק בעין עירון שם היא גם גרה ואני כרגע גר בשכירות בקציר.

הזוית האישית

סבא יגאל: היה לי כייף לשבת עם נכדתי ולספר לה חוויות ילדות.

עופרי: למדתי כמה פעם עבדו במשק ושזה הייה קשה וכיף ולמדתי שאימא שלי ואח שלה מגיל צעיר עבדו במשק.

מילון

גדנ"ע
גדודי נוער עברי - ארגון במסגרתו מכשירים בני נוער לשירות צבאי.

עין עירון
עין עירון הוא מושב באזור הצפון בוואדי ערה השייך למועצה אזורית מנשה. המושב הוקם בשנת 1934, על ידי קבוצת תושבים אשר עלו לארץ ישראל בימי העלייה השנייה. שמו של המושב ניתן לו עקב מיקומו הצופה על נחל עירון הסמוך. ויקיפדיה

ציטוטים

”אהבתי את עבודת האדמה וחקלאות הייתה עבורי חלום ושאיפה“