מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורו של סבא נדב שוחט

סבא ואני באוסטרליה
סבי בצעירותו לפני החתונה עם סבתא
העלייה מאיראן

שמי נדב שוחט, נולדתי בשנת 1939 באספהן שבאיראן.

שמה של אמי חנה ושמו של אבי שוקרללה. בגיל שלוש אבי נפטר. יש לי חמישה אחים כולם בנים. בילדותי גרתי בבית גדול עם חצר פנימית שבה היו נפגשים כולם ומבלים בחברת המשפחה. בחורף היה שלג ולא יכלו לבלות בחצר.

גרתי עם הדודים שלי ואהבתי מאוד לשחק עם בני הדודים שלי. משפחתי ניהלה חיי קהילה יהודיים. אחי הבכור ששמו משה, היה בתנועת "החלוץ" והוא שכנע את כולם לעלות לארץ. כדי לקבל אישור עליה  עזבנו את ביתנו, ועברנו לגור בטהרן הבירה.  במשך שנה חיכינו לאישור עליה. בשנת 1950 קיבלנו אישור ועלינו לארץ. הגענו לארץ והתגוררנו במעברת דורה שם התגוררנו במשך שלוש שנים.

כשהגענו היה חורף קשה עם שלג וגרנו באוהל, התנאים לא היו מתאימים למזג האוויר. לכן לקחו אותי ואת אחי הצעיר למחנה גדנ"ע (גדודי נוער עברי) בירושלים, ולאחר מכן העבירו אותנו לחברת נוער. אני עברתי  לרמת השופט ואפרים אחי הצעיר לקיבוץ עמיר. גדלתי ברמת השופט עם אחי הבכור יוחנן. לימים הכרתי נערה בשם עפרה והתחתנו בשנת 1962. ומשם מתחיל סיפור שלם על משפחה מאושרת.

משה אחי

אח שלי משה שדחף את כולם לעלות לארץ ישראל, החליט בשנת 1978 לחזור לאירן. הוא חזר באותו מטוס כמו חומייני שהיה מנהיג המהפכה האסלאמית. עד המהפכה האסלאמית איראן היתה מדינה פתוחה לעולם המערבי וניהלה קשרים טובים מאוד עם ישראל (מכרו לאיראן נשק, סולל בונה בנו שם הרבה מאוד פרויקטים וכדומה)  . בגלל המהפכה משה ומשפחתו נאלצו להישאר שנים רבות באיראן. בשנת 1980הם שילמו שוחד רב למבריח, שהבריח אותם דרך הגבול הפקיסטני מחוץ לאיראן ומשם לארה"ב שם הם חיים מאז ועד היום.

בעבר עבדתי במפעל העץ (המנסרה),בקיבוץ. בשנים שלפני המהפכה האסלאמית, מפעל העץ של הקיבוץ ייצר ארגזי תחמושת לטובת מפעל התחמושת  סולתם ביוקנעם. המפעל מכר תחמושת מרגמות בתוך ארגזי העץ שייצרתי  לאירן. במהלך מלחמת לבנון השנייה, הבן שלי מצא תמונות של ארגזי  תחמושת מעץ תוצרת המפעל ביוקנעם, אצל אנשי החיזבאללה בלבנון.

עמית

סבא שלי שירת  במילואים כצופה אוויר (מקביל לרדאר של היום). הוא בדק אילו מטוסים/מסוקים נכנסים לארץ. לאחר השירות כצופה אוויר, שלחו את סבי לקורס חובשים והוא המשיך לשרת כחובש. בשנת 2012 סבא שלי בא לבקר אותי באוסטרליה,  שם חייתי עם משפחתי כ- 3 שנים, בתמונה המצורפת רואים אבנים שנקראות 12 השליחים והם מסיפור תנ"כי.

הזוית האישית

עמית: למדתי על סבא שהוא ומשפחתו נלחמו למען הגעה לארץ .ישראל וזה מראה על אופיו של סבא. גם במציאות הוא נלחם והוא יודע לעמוד על שלו הוא מצחיק וחכם.

סבא: מאד נהניתי לספר את סיפור חיי משפחתי, ולחוות יחד עם עמית את הגעגוע לימים עברו.

מילון

אם אין אני לי מי לי
המשמעות השגורה בשימוש בפתגם זה היא שמוטלת על האדם אחריות אישית לתפקודיו, והוא לעולם אינו יוצא ידי חובתו. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כדי לקבל אישור עליה הם עזבו את ביתם ועברו לגור בטהרן הבירה“