מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבא סמיון מושקוביץ

המפגש הראשון של הקשר הרב דורי
1969, פרויקט גמר במכון הפוליטכני
הילדות בברית המועצות והעליה לארץ

משפחת האב

שמו של אבי היה שמואל מושקוביץ. שמו של סבא שלי הוא ברוך מושקוביץ, שמה סבתא שלי היא רבקה מושקוביץ. היו להם תשעה ילדים.

בילדותי עם אבי

משפחת האם

שמה של אמי היה חנה בורוביק. שמו של סבא שלי הוא  סנדר ואני קיבלתי את השם שלו כי הוא נספה בשואה, שמה של סבתא שלי היא מרים. היו להם שבעה ילדים. היא נספתה בשואה ואיתה שלושת האחיות של אמי.

אני ואמי
היום הראשון ללמודים

הילדות

נולדתי בתאריך 3.8.1946 בברית המועצות בעיר בלץ אחרי שאבי חזר ממלחמת העולם השנייה מהיום השני לתחילתה עד לסיומה, מעיר בלץ עד סטלינגרד וסיים בווינה. אמי הייתה באבקואציה וכך היא ניצלה. שם היא איבדה את אחי ממחלה. כשהיה אבי בגיל 17, בשנת 1929, הוא נסע לארגנטינה והיה שם שלוש שנים ואחר כך חזר לרומניה.

בשנת 1937 הוא התחתן עם אמי. בשנת 1940 הרוסים כבשו את רומניה. בגיל שנה עברנו לעיר צ'רנוביץ' באוקרינה. בשנת 1953 התחלתי ללמוד בבית הספר וסיימתי אותו בשנת 1964. במקביל, למדתי שבע שנים בבית ספר למוזיקה וניגנתי בביאן ופסנתר.

בשנת 1956 נולד לי אח בשם מרק.

 

העבודה במינסק והעלייה לארץ

בשנת 1964 התקבלתי ללימודים במכון פוליטכני בעיר מינסק שברוסיה הלבנה, לפקולטה לאנרגטיקה. סיימתי בשנת 1969 וקיבלתי תואר מהנדס מכונות כוח וחום.בזמן הלימודים התארגנו קבוצה של סטודנטים יהודים מצ'רנוביץ ולימדנו שירים ביידיש סטודנטים ממינסק.

באותה תקופה, בארץ ישראל נערכה מלחמת ששת הימים והיינו מאוד גאים שבמדינת ישראל נלחמים. המלחמה השפיעה עלינו וחלמנו לעלות לארץ ישראל.

בתמונה ניתן לראות את חברי הסטודנטים ביום חתונת בן דודי-בוריס

80% ממי שבתמונה עלו לארץ ישראל. השאר עלו לארצות הברית.

לאחר סיום הלימודים עבדתי 3 שנים בעיר צ'רנוביץ במפעל לבניית מכונות לתעשייה הכימית ובתי זיקוק. בדצמבר 1972 עליתי ארצה. הייתי באולפן בקריית טבעון שם פגשתי את אשתי חנה. עשרה ימים לפני החתונה שלנו, אמי נפטרה. את אירוע חתונתנו חגגנו ללא מוסיקה.

אשתי חנה

אשתי חנה עבדה כמרצה באוניברסיטת בר אילן למתמטיקה וסטטיסטיקה.

שנה אחרי, ב- 24 לפברואר נולד לנו בן, שמו צבי (צביקה) ואחרי חודש התגייסתי לצה"ל למשך חצי שנה, זה היה אחרי מלחמת יום הכיפורים.

עם חזרתי מהצבא חברת טרמואיל התפרקה והתחלתי לעבוד בחברה לפיתוח תעשיה בתל אביב. עשיתי הרבה פרויקטים למפעלי ים המלח והשתתפתי בפרויקט לתכנון מפעל פוספטים בנחל צין עם חברה אמריקאית. בתאריך 17.2.1978 נולדה לנו בת עידית (אמא של אמילי).

בחודש פברואר שנת 1992 אשתי חנה נפטרה ונשארתי עם שני ילדים בני 18 ו-14. זה היה אובדן מאוד קשה עבורינו. חנה הייתה אשת חייל, אישה נהדרת ואמא מדהימה.

לאחר מכן הכרתי את אשתי השנייה רימה שמאוד עזרה לנו לעבור את התקופה הקשה הזאת. המקצוע שלה הוא מהנדסת בניין. היא הגיעה ארצה בשנת 1990 מהעיר צ'רנוביץ שבברית המועצות.

החתונה עם אשתי הראשונה חנה
אני ואשתי השנייה רימה

בני צביקה

בשנת 1992 בני צביקה סיים את לימודיו בתיכון בן צבי בקריית אונו בכיתה המדעית והתקבל לטכניון למסלול עתודאי ללימודי הנדסת תעשייה וניהול. הוא סיים את לימודיו האקדמיים בשנת 1996 והתגייס לצבא. במקביל לשירותו הצבאי, סיים תואר שני. בשנת 1999 הוא התחתן עם אפרת ויש לי מהם 3 נכדים: רוני, אלון ואלינור שנולדה בארצות הברית אחרי שהם עברו לשם לפני 9 שנים.

עידית וצביקה בילדותם

 

 

צביקה ומשפחתו

בתי עידית

בשנת 1996 עידית סיימה את לימודיה בתיכון בן צבי בקראית אונו, התגייסה לצבא לחיל האוויר ועם סיום השירות הצבאי התחילה לעבוד ובמקביל ללמוד במכללה תואר ראשון. מאז הספיקה להשלים תואר נוסף בהנדסת תעשייה וניהול. בשנת 2004 היא התחתנה עם אייל ויש לי מהם גם שלושה נכדים: יהונתן, אמילי ודניאל

עידית ומשפחתה

https://youtu.be/c-D_EoBCKys

הזוית האישית

הנכדה אמילי: העבודה עם סבא הייתה מאוד חווייתית מעניינת ולמדתי המון על סבא סמיון שאם לא היה מגיע לא הייתי יודעת אותם נהניתי מאוד מהתוכנית שמחתי שסבא הסכים להגיע לבית ספרי לפגוש אותי ולהכין איתי את הסיפור. תודה לסבא שהגיע כל בוקר ביום שלישי ללמד אותי את עברו.

סבא סמיון: אני מאוד גאה במשפחתי ואוהב אותם נהניתי לבלות עם אמילי נכדתי. שמחתי להכיר את התכנית של הקשר הרב דורי ולספר את הסיפור של משפחתי. היה לי מאוד נחמד להגיע מדי שבוע ולבלות זמן איכות עם נכדתי אמילי ולראות שהיא מאוד רצינית ומשקיעה בלימודים ובפרויקט המשותף שלנו.

מילון

סטטיסטיקה
תחום העוסק באיסוף וניתוח נתונים כמותיים לשם הסקת מסקנות

ציטוטים

”"הזמן שלכם מוגבל, אז אל תבזבזו אותו בלחיות חיים של מישהו אחר“