מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורו של סבא אליהו לוי

אהוד לוי וסבא אליהו בקשר הרב דורי
אליהו ושושנה לוי
סבא מספר לי על מצוות הייבום שקיים אבא שלו, כשנשא את אמא שלו לאשה (שהיתה אשת האח הנפטר)

סיפור עליית משפחת סבי לישראל

משפחת סבי נולדה וחיה בעיראק {חבל כורדיסטאן} מדינת ערב, בכפר דהוק במשך שנים רבות. עד שהמשפחה החליטה שעליה לעלות לארץ לישראל. המשפחה עלתה לישראל בשנת 1951.

 

סבא רבה שלי, שמעון, נולד בשנת 1910 וחי בעיראק. הוא נישא לסבתי גורג'יה וחיו ביחד עם ארבעת ילדיהם. הם חיו בהרי כורדיסטאן בשכנות עם ערבים מקומיים, התפרנסו מעבודות חקלאות וגידולי מקנה. בנוסף הם גרו בקרבת נהר הפרת וניצלו את מקורות המים לצורכיהם הפרטיים {שתייה, השקיית השדות, כביסה ורחצה}.

הבנים של סבא שמעון היו שמואל ושלמה והם עזרו לו בעבודות משק החקלאות ובעבודות הפרדסים. החיים לא היו קלים, הם והתפרנסו בקושי רב.

בשנת 1948, בארץ ישראל התחוללה מלחמת העצמאות, כאשר מדינות ערב ניסו לכבוש את ארץ ישראל ולגרש את היהודים מהארץ.

מסורת והדת היהודית

למרות שהם גרו בין הערבים והמוסלמים. הם שמרו על היהדות כדי שלא יתבוללו בין הגויים. הם התפללו, שמרו על המצוות וחגגו את חגי היהודים על פי המסורת היהודית.

אחת המצוות הנדירות שבתורה הינה מצוות ייבום, סבי שמואל קיים אותה לפי הנחיות סבא שמעון.

מצוות ייבום

מצוות ייבום הינה מצווה המחייבת גבר לשאת לאישה את אשת אחיו שנפטר ללא ילדים, כדי להמשיך את השושלת המשפחתית.

סבא שמואל נשא לאישה את אשת אחיו שלמה שנפטר.

אחיו שלמה התחתן עם סבתא חסינה. שלמה נפטר ולא היו לו ילדים ולכן, סבא שמעון חייב את סבא שמואל להתחתן עם סבתא חסינה.

סבא שמעון לוי ז"ל

 

לאבא שלי היו 6 ילדים מאשתו הראשונה: הבת הראשונה זמירה, אחריה נולד שלמה (שקיבל את שמו לזכר האח שנפטר), יעל, שושנה, חנה ואסתר.

מאמא שלי נולדו לו עוד 3 ילדים: רחל, שאול ואני (אלי). סה"כ היינו 9 אחים. הרגשנו כמשפחה אחת מאושרת. אמנם לא היה קל אך תמיד היתה אהבה בינינו ועד היום אנחנו בקשר טוב, חם ואוהב.

עלייה לארץ

בעקבות מה שקרה בארץ, הערבים החלו להציק ליהודים במדינות ערב ולגרום להם נזקים בנפש וברכוש.

כאשר המצב היה בלתי נסבל, החליט סבא שמעון ועוד מספר משפחות לעלות לארץ ישראל וזאת גם לאחר שמדינת ישראל קראה ליהודים במדינות ערב לעלות לארץ ולחזק את הישוב היהודי.

סבא שמעון החל בהכנות לעלייה לישראל, כמובן בחשאי, כדי לא לגרום למהומות ולהתנגדות של הערבים. הוא מכר את כל הרכוש [הבית והשדות] לערבים מקומיים.

מבצע עזרא ונחמיה

מבצע עזרא ונחמיה היה בשנת 1952 ונקרא על שמם של מנהיגים יהודים שהיו בגולה עם היהודים בבבל.

המבצע בוצע על ידי הסוכנות היהודית לישראל ובשיתוף גורמים שונים מאמריקה. הסוכנות טיפלה בכל הנושאים הקשורים החל מהיציאה מעיראק ועד להתיישבותם וקליטתם במושב. מטרת המבצע העלאת יהודי עיראק לישראל. במבצע העלו את יהודי עיראק לקפריסין במטוסים אמריקאים ומשם לישראל במבצע זה העלו כ- 120,000 יהודים לישראל.

מחנות לקליטת עולים

לאחר שנחתו היהודים בארץ, הם פוזרו במחנות עולים לצורך קליטה, רישום ובדיקות רפואיות.

מחנה העולים הראשון היה שער העלייה, באזור חיפה. החיים במחנה היו קשים, מעט מים, ללא חשמל ועם ציוד מינימלי. לאחר שבועיים הוצע לעולים לעבור למעברה במושב נס הרים, באזור ירושלים.

החיים בנס הרים

משפחתו של סבא שמעון החליטו לעזוב את שער העלייה ולעבור למעברה בנס הרים. גם במעברה זו החיים היו קשים, ללא פרנסה ותעסוקה, כמו כן, התנאים התברואתיים היו קשים ואז הוצע להם לעבור לליפתא, שכונה ערבית בכניסה לירושלים.

החיים היו טובים יותר מכיוון שהחיים היו דומים לחיים בעיראק. הם גרו בבתי אבן ובמדרונות בלי חשמל, שאבו מים מהמעיין לבישול, כביסה, רחצה וכו'.

משפחתו של סבי גרה בליפתא עד סוף שנת 1952 ואז בשנה זו נולד סבא אלי.

המעבר מהעיר למושב התנועה מן העיר אל המושב הינה תוכנית של הסוכנות היהודית בשילוב כל גורמי ההתיישבות להעברת כל העולים מהמעברות אל הכפרים והמושבות כדי לחזק  את היישוב היהודי בארץ.

סבא שמעון ושמואל קיבלו את ההצעה עם עוד משפחות לעבור למושב. חלק מהמשפחות שלא רצו לעבור למושב נשארו בליפתא.

העבודה החלקאית והמחייה במושב

העיסוק העיקרי של חברי המושב היה עיבוד אדמות וגידול ירקות ופירות. פעם בשבוע היה מגיע סוחר קונה את הסחורה וכך היו מתפרנסים במושב. מלבד הגידול של הירקות והפירות. התושבים גידלו בהמות משק ומהם הפיקו גבינות, חלב ומוצריי מחייה.

המעבר לירושלים 

בשנת 1965, מספר משפחות החליטו לחזור חזרה לירושלים ולהתאחד עם המשפחות שנשארו שם ולא עלו למושבים. כחלק מהעלייה לעיר, הסבים שלי מכרו את השדות ואת משק הבית ורכשו דירה בירושלים, בשוק מחנה יהודה ובנוסף דוכן בשוק על מנת להתפרנס. משפחתי הסתגלה לחיים בירושלים במהירות. חלק מהאחים עזרו לפרנס את הבית וחלק מהאחים הלכו לרכוש השכלה.

שיבה טובה

סבא שמעון וסבתא גורג'יה האריכו ימים ונפטרו בשנות השמונים, בשיבה טובה וזכו לראות נכדים ונינים וביניהם אבי שמעון הקרוי על שמו של סבא רבא שלי. סבתא חסינה נפטרה בשנת 97, לאחר מחלה. סבתא שמחה וסבא שמואל נפטרו בשיבה טובה וזכו לראות את המשפחה גדלה וצומחת.

 

סבא אלי כשהמשפחה עלתה לירושלים, סבי אליהו נשלח ללמוד בביה"ס, על מנת לרכוש השכלה. כשגדל, התגייס להנדסה קרבית. משם נשלח לקורס קצינים וחתם קבע לעוד שנים רבות בצה"ל, מתוך אהבה למולדת ולמדינה. במהלך השירות הצבאי פגש סבי את שושנה, שבמקרה נשלחה לשרת בבסיס של סבי. ומשם פרחה האהבה. הם נשאו בשנת 1978 וזכו להקים משפחה בת 5 ילדים ו- 9 נכדים.

קישור לסיפורו של אלי לוי עם אחי יונתן בקשר הרב דורי תשע"ה

הזוית האישית

בעבודה זו סבא אלי הוריש לי את הסטוריית משפחתו ונתן לי טעימה קטנה מהחיים הפשוטים, אך המלאים שהיו פעם. כל העבודה בנויה מזכרונותיו של סבי כילד במושב ומשיחותיו עם אחיו הגדולים והדודים שלו שעלו מעיראק ארצה.

תודה והערכה: אני רוצה להגיד תודה למנהלת בית הספר שלהבת ולמורתי גלית על הפרוייקט החשוב ובעיקר על ההזדמנות שניתנה לי להכיר יותר לעומק את משפחתי ולקבל תובנות על אורח חיים פשוט, אך מלא שמחה וטוב.

מילון

ייבום
מצווה מהתורה החלה כאשר אדם נשוי מת בלי להשאיר אחריו צאצאים. במקרה כזה, אחיו של המת מצווה לשאת את אלמנתו ולהמשיך את זרעו של אחיו

ציטוטים

”סה"כ היינו 9 אחים. הרגשנו כמשפחה אחת מאושרת“