מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורו של סבא אורי

סבא ואני נהנים בפיקניק
סבא אורי ביסודי בבית הספר ביאליק
מטהרן עד ארץ ישראל

סיפורו של סבא אורי

שמי אורי הוד בן 73. נולדתי ב- 15.10.1944, בפרס, במסע כשהוריי עלו ארצה מבוכרה. הגעתי עם משפחתי לארץ ישראל כתינוק בן חודש והורי התיישבנו בתל-אביב שם גדלתי והתחנכתי. וכמו כל הילדים, עברתי תקופת ילדות יפה.

למרות שבאותה תקופה היה בארץ קשה לכולם. למדתי בבית הספר ביאליק בתל-אביב ולאחר מכן בבית הספר מקצועי בשם מקס פיין.

יש לי אחות שגדולה ממני בשנה שקוראים לה ציפורה ועוד שני אחים קטנים, שנולדו כבר בישראל ושמם בתיה ודוד. אבי היה ספר נשים ואימי היתה עקרת בית שעזרה לאבא שלי מידי פעם במספרה.

באותם ימים של שנות ה- 50, היה מצב של עוני וצנע בישראל והייתי צריך לעזוב את לימודי ולעזור בפרנסת המשפחה. עזרתי לאבי במספרה שלו וכך בעצם למדתי איך להיות ספר נשים. בנעורי שיחקתי המון כדורגל ואף הייתי בקבוצת הכדורגל הארצית "הפועל נהריה". לפני הגיוס לצבא למדתי גם את מקצוע ליטוש היהלומים.

בגיל 18, התגייסתי לחיל השיריון וגם לקחתי חלק פעיל במלחמת ששת הימים בשנת 1967. לאחר הצבא המשכתי לעבוד בליטוש יהלומים.

כשהייתי בן 24, הכרתי את לאה בחוף תל-אביב שאהבתי לבלות בו. בשנת 1969, התחתנו ונסענו לאחר מכן לאמריקה לנסות את מזלנו. שם המשכתי לעסוק בענף היהלומים. גרנו באמריקה 14 שנים ושם נולדו ילדינו בשמת ויהונתן.

בשנת 1984, הגעגועים למשפחה ולארץ ישראל הכריעו אותנו והחלטנו לחזור לארץ ישראל. תחילה גרנו בחולון כשנתיים ואחר כך עברנו לגור בזכרון יעקב. שם אני גר עד היום וממשיך לעסוק בליטוש יהלומים.

בזמני החופשי אני מתנדב בקהילה בעמותת "רוטרי זכרון יעקב". רוטרי היא ארגון של מתנדבים שעוזרים לקהילה בכל מיני תחומים כגון:

עזרה לגמלאים, מלגות לסטודנטים, אירגון התרמות דם, עזרה לילדים נחשלים, אימוץ חיילים בודדים ועוד…

הייתי פעמיים נשיא של העמותה של רוטרי והיום אני יושב ראש קרן המלגות של הסטודנטים. והיום אני סבא לארבע נכדים מקסימים וחמודים.

 

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.

מילון

ליטוש
פעולת גימור הגורמת להחלקה של פני שטח

ציטוטים

” ''הייתי צריך לעזוב את לימודי ולעזור בפרנסת המשפחה''.“