מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורו של סבא אברהם לבבי

עידו וסבא אברהם בבית התפוצות
סבא בשירותו הצבאי
סיפור זיכרונות ילדותו

ילדותי

היום ילדים צעירים רוצים צעצועים פונים להורים אשר הולכים לחנות וקונים. בזמני צעצועים עשינו לבד כמו, קורקינט, עגלה מארגז תפוזים מעץ, קוביות מהנגר מה שבניסור נופל ואין בו צורך וכן הלאה והלאה. ילדו עברה חלפה והפכתי לנער. בגיל 12 גויסתי להגנה בהגנה היו כל מיני משימות בתחילה הדבקתי כרוזים שנקראו החומה שהיה כעיתון לאזרחים. לאחר מכן לאבטח את המדביקים. לאחר מכן לימוד נשק ושמירה על הנשק בסליקים (סליק – מחבוא).

לדוגמא הלכנו ברגל מרמת גן לקיבוץ רמת הכובש בגלל ידיעה שהאנגלים עומדים לחפש את הסליקים שהיו שם. בדרך לשם הוקפנו על ידי ערבים רק לאחר דין ודברים ארוך נטשונו והסתלקו. לאחר משימות אחרות הנו מגיעים לשנה 1947 שבה הייתה החלטה באו"ם על הקמת מדינה ליהודים שיוכלו לעלות לארץ ללא פחד ולהיות לא לגאלים, כמו למשל הייתי במשימה של שמירה בזמן הגעת אנייה עם מעפילים בפניי האנגלים הרשו עלייה כזאת שבאים הוא כשהם באים אנחנו השומרים מתריעים מפני הם. ואלו המעפילים שהיו כבר על החוף פוזרו בבתי האזרחים שבמקרה זה הייתה תל אביב. והנה אנחנו מגיעים לשנת 1948 שבה הממשלה הזמנית מכריזה על הקמת מדינה ליהודים שתיקרא ישראל.

שירותי הצבאי

בשנה זאת ב- 6.6.1948 התנדבתי לצבא!

כאשר הייתי במחנה קליטה בא אליי אדם מבוגר ממני ושאל אותי אם אני לבבי אברהם וכאשר אישרתי זאת, הוא הציע לי להתנדב ליחידה מיוחדת שעוסקים בהקמתה. ברור שהסכמתי! מיידית לקח אותי ונער נוסף, שהיה חבר שלי, למחנה הזמני ביפו ורק שם נודע לי כי האדם שגייס אותי הוא – יוחאי בן נון. יחידה זאת קיבלה את השם שייטת 13.

האימונים היו קשים מאוד, תוך כדי האימונים יצאנו גם למשימות קרביות מידי פעם בפעם. לדוגמא: המפקד יוחאי בן נון ועוד אחד מהבוגרים יותר נשלחו להטביע בנמל עזה את אוניית הדגל המצרית "המלך פרוק" אנחנו כמה חברים שהיינו אנשי צפרדע חיכינו לראות באם המשימה מצליחה ואם לא המשימה הייתה להגיע לאוניה אם סירות נפץ במקרה ולא הצליח היינו צריכים לרדת מהספינה לים להגיע לאוניה הוא להדביק עליה מוקשים הוא לפוצץ אותה בדרך זו, אבל המשימה של סירות הנפץ הצליחה. ועוד כל מיני משימות שביצענו. כאשר השתחררתי מהצבא התקבלתי לעבוד בתעשיית הנשק שבה אחת המשימות היה לעשות תת מקלה חדש שתוכנן על ידי בחור בשם עוזי שהנשק נקרא על שמו עוזי כעבור תקופה נשאלתי ואם אני רוצה להיכנס לקורס מכונאי מטוסים באל על הסכמתי ונרשמתי לקורס לאחר שנתיים פוטרתי פיטורי אלה של אל על, וכאשר הגעתי חיכה לי מכתב לבוא להתקבל מחדש לא הלכתי והנה נתקבלתי לעבוד במפעלי מים שתפקידנו היה לקדוח ולמצוא מקורות מים בקרקע. אבי שעבד בדן ואימי ביקשו ממני להיכנס לקואופרטיב דן ולא להתרוצץ בכל המדינה לקידוחים, לבסוף הסכמתי. אבי דאג להכניסני ושם עבדתי 35 שנים.

סיפורה של סבתא מוסיה

סבתא מוסיה הייתה גננת מוערכת מאוד ברמת גן אשר גידלה 42 דורות של ילדים וגם תלמידות סמינר בעת לימודיהן. הן היו נשלחות מהסמינר לגנה לקבל ניסיון מעשי. הגננת מוסיה הייתה מסורה לעבודתה בכל נשמתה.  הייתי בא לגינה לכל חגיגה וחגיגה. הייתי עוסק בתיקונים שונים בגן כמו תיקון כיסאות שולחנות ארוכים בקיצור כל מה שהיה נחוץ. הייתי עובר בנגריות ואוסף חתיכות עצים לעבודה לילדים לכל ילד לפי בחירתו. סבתא הייתה מבקשת לבנות עבור הגן. כל מה שהעירייה לא נתנה היו בונים בבית. ולדינה הדס ואלון היו עוזרים. ואני זוכר שבאחד מחגי חנוכה בנינו סביבון ענק שאחותה של סבתא רחל הייתה בתוכו וחילקה דמי חנוכה מפתח שהיה בסביבון לכל ילדי הגן בזמן חגיגת חנוכה והשמחה הייתה גדולה מאוד. אני גם זוכר את אשפות ההורים. וגם את מפגשי גננות סבים וסבתות בליווי נכדיהם. בקיצור סבתא השקיעה בעבודת הגן המון אבל לא חסכה מילדיה ובעלה מזמנה הייתה הולכת לכל חגיגה בגן של ילידנו ולאחר מכן בבתי הספר וגם מסיבות בבית, בקיצור אמא בכל רמ"ח איבריה. וגם את בעלה לא הפקירה הייתי מבטיח כמה שכולנו בקולנוע ובתאטרון. ובמסיבות חברים היינו מוזמנים גם לאירועים של ילדים בוגרי הגן וברי מצווה, חתונות, בריתות ועוד. זיכרוני ממסיבות פורים שבהם התחפשתי וזה היה נפלא!

הזוית האישית

תודה לסבא על הסיפור שסיפר לי ועל המאמץ שלו להשתתף בתכנית.

מילון

רמ"ח איברים
מושג הנזכר בדברי חז"ל, ולפיו ישנם באדם 248 איברים, שהם בגימטריה רמ"ח.

ציטוטים

”היום כשילדים צעירים רוצים צעצועים פונים להורים וקונים. בזמני צעצועים עשינו לבד “