מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורו של כפר חסידים

נירה, סתיו, אורי, אביטל ואופק
נירה, סתיו, אורי, אביטל ואופק
סיפור תולדות כפר חסידים וההשתייכות של נירה למקום, נירה היא דור רביעי למשפחתה בכפר חסידים

כפר חסידים נוסד בשנת 1924 על ידי מתיישבים יהודים דתיים ציונים, לאחר שבשנת 1923 התיישבו בכפר יהודים חרדים שרצו להתיישב בכפר אבל לא הסתדרו עם התנאים הקשים בשטח. לאחר מכן הגיעו למקום היהודים הדתיים הציונים. היהודים הדתיים ציוניים הגיעו לארץ בעקבות תקופות קשות בארצות אירופה – כמו רוסייה ופולין – לאחר מלחמת העולם הראשונה. הם היו מפוזרים במקומות רבים בארץ כמו כפר אוריה ופתח תקווה. העולים התאחדו והקימו קבוצה שבאה לשטח כפר חסידים וניסתה לייסד את המקום. לא לקח זמן רב וכפר חסידים נוסד בשנת 1924 כאמור.

מקור השם כפר חסידים

בכפר חסידים התיישבו שתי קבוצות חסידים: הראשונה "חסידי קוזניץ" והשנייה "חסידי יבלונה". החסידים מיבלונה נקראו "נחלת יעקוב" ואילו החסידים מקוזניץ נקראו "עבודת ישראל". שתי הקבוצות התווכחו על איך לקרוא למקום כי כל אחד רצה שיקראו למקום על שם החסידות שלו. בסוף הוחלט שיקראו למקום כפר חסידים על שם שתי החסידויות.

השייכות של המספרת נירה למקום

סבא של נירה היה מהמייסדים הראשונים של כפר חסידים. סבא של נירה, שרר אליעזר, נולד בשנת 1901 ועלה לארץ בשנת 1923 ממקום שקוראים לו שרז בפולין. הוא הגיע לארץ לכפר אוריה והיות והמקום לא הצליח קבוצת חברים שהיו איתו עברו לכפר חסידים.

בנייתו של הכפר

לחסידים שרצו להקים את הכפר לא היה כסף לחיות ולא לצרכים. הם עבדו בייבוש ביצות והיו מחלות, אך בשנת 1926 הצטרפה לכפר קבוצה של זרם חרדי מכפר אוריה של הפועל המזרחי, שהגיעו עם ידע בחקלאות ורצו לעזור לתושבים. הם למדו והדריכו אותם בנושא החקלאות, וגם המדינה עזרה להם – היא הביאה לכל משפחה פרה וזרעים כדי לזרוע בשדות ולגדל אוכל.

בהתחלה היו שלושה זרמים של חסידות. לשלושת הוועדים היה ועד משותף שדאג לשמירה, רפואה, חינוך, תברואה ועוד. עם הזמן בכפר גדלו ילדים והיה צורך בבתי ספר ובגנים. הם החליטו לחנך את הילדים בשיטת הפועל המזרחי שהוא לימוד תורה ועבודה. עד היום קיימים בכפר בתי חינוך חרדים.

קצת אחרי תחילת הקמת היישוב היו מלחמות עם הערבים, הם ניסו לגנוב ולהשתלט על הכפר, הם היו יורים לכיוון הבתים והשדות וחלק מהמתיישבים כבר רצו לוותר להם ולתת להם להשתלט על הכפר. אבל גם היה את החלק שהיה חזק והאמין בכפר ולא הסכים לוותר. והם אכן לא וויתרו והתחילו לעשות משמרות על השדות, היישובים והבתים.

באותם הזמנים, הבדואים שגרו בסביבה גנבו מתושבי כפר חסידים בעלי חיים ורכוש. ומצד שני של הכפר היו הדרוזים שרצו להשתלט על האדמות. כדי לשמור על האדמות חלק גדול מהצעירים הצטרפו לאגודות השומר למיניהן. כדי להגן על האדמות התושבים היו צריכים נשק כמו רובים וכדורים. הם השיגו את הנשק בדרכים שונות, בחלק הבריטים עזרו להם. חלק מצעירי הכפר מצאו את מותם בניסיון להגן על הכפר ועל האזור.

התפתחות הכפר

עם השנים בתוך כפר חסידים נוסד עוד יישוב. עד שנת 1950 כל מי שגר בכפר חסידים (פחות או יותר) עבדנו כאיכרים. בשנת 1950 בערך, היות והיו הרבה תושבים שלא עסקו בחקלאות אלא בתור ספקים לחקלאים, הוחלט להקים יישוב שנקרא כפר חסידים ב'. משמעות הקמתו של היישוב הייתה שכפר חסידים א' הם בעלי המשקים וכפר חסידים ב' הם התושבים בלי המשקים. כיום בעלי המשקים הם גם חברי האגודה, והתושבים של כפר חסידים ב' – לא.

כפר חסידים כיום

היום בכפר חסידים התושבים מתחלקים לחצי וחצי, חצי דתיים וחצי חילונים. יש בכפר גני ילדים, גן דתי וגן חילוני והילדים בבתי הספר מתחנכים חלקם בקיבוצים וחלקם במוסדות דתיים באזור. יש כ-80 משקים ב-80 בתי אב כאשר כמעט בכל משק ובית נוספו בתים נוספים. בכפר יש שתי תנועות נוער, בני עקיבא ומחנות העולים. בנוסף יש פעילויות חברתיות שמתקיימות בבית העם, מגרשי ספורט, גני משחקים ועוד.

הזוית האישית

התלמידים: היה כיף מאוד ללמוד על המקום שחלקנו גרים בו. למדנו דברים כמו ההתיישבות בכפר ודברים רבים נוספים. בנוסף נהנינו ללמוד מנירה ומניסיון החיים שצברה עם השנים.

נירה עם תלמידי הקבוצה

מילון

הפועל המזרחי
תנועה ציונית שהייתה קיימת בתקופת הקמתו של הכפר שעזרה רבות להקמתו

ציטוטים

”חלק מצעירי הכפר מצאו את מותם בניסיון להגן על הכפר ועל האזור“