מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורו של הראל עז בן נון הי"ד

הראל עז בן נון הי"ד
עובדים על כתיבת הסיפור
סיפור חייו ומותו של הראל עז בן נון שנהרג בפיגוע בשנת ה'תשנ

שמי מלכה בן נון, אני גרה בשילה כ- 40 שנה. נולדתי בשנת 1951, בפתח תקווה למשפחת מנקין. בגיל 10, משפחתי עברה לגור בכפר הרא"ה. אחרי החתונה, הקמנו את אלון שבות שבגוש עציון ואחרי 8 שנים, היינו שותפים בהקמת היישוב שילה.

אבי, יוסף מנקין ז"ל, נולד בפולין ועבר לרוסיה הלבנה, בעקבות הרבנות של אביו, הרב פתחיה מנקין. הוא היה אסיר ציון, נתפס ע"י הרוסים ונשלח לסיביר לשש שנים. אמי הייתה ילידת פולין. כשהנאצים הגיעו לעיר שלה מזריטש, היא הצליחה לברוח לרוסיה וכך ניצלה. הוריי נפגשו במחנות העבודה ואחותי הגדולה נולדה שם בדרכים נסיות הם הצליחו לעלות לארץ דרך פולין בשנת 1947. אבי נלחם במלחמת השחרור.

אני רוצה לספר לכם על בני, הראל בן נון הי"ד, שנהרג בפיגוע בי"ג אב תשנ"ח.

הראל נולד בקיבוץ עין צורים בגוש עציון בי'ב אלול תשל"ח. כשהיה בן שנה, עברנו לשילה ושם הוא גר רוב חייו. בחשוון תשנ"א, נפצע קשה בפיגוע סמוך לצומת תפוח. במסוק, שפינה אותו מצומת תפוח, ביצעו בו הרופאים פעולות החייאה, שנמשכו גם בבית החולים תל השומר. לאחר מאמצים רבים ובחסדי ה', הראל קיבל במתנה את חייו לשבע שנים נוספות. לאחר לימודיו בישיבת קרני שומרון, עבר ללמוד בישיבת "עוד יוסף חי" בשכם, שם מצא ביטוי לנפשו הצמאה לעשייה ציונית.

כשהיה בן שמונה עשרה וחצי, הקים חווה חקלאית בגבעה סמוך ליצהר בנקודה שהייתה חשובה מבחינה ביטחונית. הראל אסף סביבו חבורת נערים שחיפשו גם הם עשייה ציונית ורוחנית בארץ ישראל. הם הקימו ב"עשר אצבעות" את החווה. הם עבדו לפרנסתם בנו ושמרו על החווה. הם הקימו בתי עץ, דיר עיזים, מטע, אורווה וגידולי שדה. אנשים רבים התפעלו מהחריצות, הכישרון, האחריות ובעיקר מהמסירות של החבורה ובראשם הראל. את כל חסכונותיו הוא תרם למען הגבעה. בימים הוא עבד והפעיל את החווה ובלילות הוא שמר על יצהר. את הכסף שהוא קיבל הוא העביר למימון ההוצאות בגבעה. בחודשים האחרונים לחייו הראל נרתם לסיוע להקמת בתי עץ נוספים בשומרון.

ביום שלישי ביג' אב תשנ"ח, שמר יחד עם חברו שניאור שלמה ליבמן הי"ד. הם יצאו לסיור סביב היישוב ונרצחו במארב על ידי חוליית מחבלים.

הראל היה דמות מופת ביישוב הגבעות בשומרון. לאחר מותו הוקם סביב החווה ביצהר יישוב בשם "גבעת להבה" וליד שילה הוקם היישוב "גבעת הראל" על שמו.

המעיין "עין עוז" שופץ והורחב לזכרו של הראל ז"ל ומשמש מקום בילוי ותיירות לנערים ומשפחות מהאזור.

החווה שהקים גדלה ונהייתה גבעה והיום נקראת "להבה". ולזכרו ולזכר חברו שלמה ליבמן הי"ד שנהרג איתו הוקמה שלהב"ת, באותיות שמותם.

בקישור ניתן לשמוע שיר שחיברה שושנה זמיר אחות של הראל והלחינו ושרו תלמידים מבית ספר אוהל שילה בנים. ובתמונה ניתן לראות את מעיין 'עין עוז'

הזוית האישית

יואב: היה מיוחד להשתתף בתכנית ולשמוע את הסיפור של מלכה ושל הבן שלה הראל.

טל: היה מאוד מעניין לשמוע את הסיפורים. למדתי מושגים חדשים.

מלכה: אחרי 20 שנה לנפילתו של בני, היה לי חשוב להביא את הסיפור שלו. התרגשתי מההקשבה של התלמידים וההתעניינות שלהם

מילון

גבעת הראל
הישוב "גבעת הראל" הוא יישוב קהילתי בבנימין, הפועל במתכונת אגודה שיתופית. הישוב נמנה עם יישובי גוש שילה ושייך למועצה אזורית מטה בנימין. הישוב שוכן בגדה הצפונית של נחל שילה העליון, בגובה 740 מטר מעל פני הים. כיום מתגוררות במקום כ-70 משפחות. בישוב מספר אתרים תיירותיים, בהם: חוות סוסים, מערת הנחושת, מערת השקד, פינת חי, גלריית אומנות מקרמיקה, מזבח העולה, עין עוז, נחל שילה, יקב בוטיק, מזבח האבן וכרמים.

ציטוטים

”אנשים רבים התפעלו מהחריצות, הכישרון, האחריות ובעיקר על המסירות של החבורה ובראשם הראל“